לפעמים אני מרגישה שהצורך הבלתי נשלט שלי להיות נון-קונפורמיסטית ביחס לכל סיטואציה בה אני נמצאת, גורם לי להרגיש תלושה. הפחד להפוך להקלישאה מערער לי את קבלת ההחלטות ולעיתים אני תוהה האם ההחלטות שקיבלתי התקבלו מתוך רצון או שמא מתוך הצורך להיות יוצאת דופן. אני לא רוצה לבלוט חלילה, פשוט לא מעוניינת להשוואות את עצמי לאחרים. אני תמיד בשלי, אני בעיסוק אחר מזה של כולם. בצבא כולם כתבו ואני צילמתי, בשכונה כולם עוסקים בחינוך ואני בכלל מחלטרת בצילום רוצה ללמוד הנדסה. מעוד שיחת ספה עם רותם הבנתי שייתכן וכי זאת ההגנה שלי. פעם התעסקתי בצורה הרסנית בלהשאוות את עצמי לסביבה, קבעתי פרמטרים וכל הזמן מדדתי את כולם ואת עצמי. עכשיו לאף אחד אין פרמטרים זהים לשלי, אין השוואות, אין חרדה.