אמאל'א

שדה התעופה היתרו בלונדון, מחכה לטיסת המשך לבוסטון.

איזה כיף זה האינטרנט החינמי. אפשר לשלוח ווטסאפים ותמונות כל הזמן מכל מקום. אני מרגישה מחוברת הביתה ככה. 

בערב שלפני הנסיעה קיבלתי תשובה שלילית מעיתון על המאמר השני שלנו. שוב נשבר לי הלב, שוב ראיתי איך הפירסום מתרחק במקום להתקרב, ושוב נצטרך להפוך את המאמר ליותר טוב כדי שיתקבל. אין קיצורי דרך מסתבר. פשוט אין. מצד שני אולי לפעמים כשקופצים ראש בלי להכיר את המים צריכים כמה ניסיונות לפני שמצליחים לשחות. אמרתי דברים בצורה לא מספיק מדוייקת, לא מספיק הסברתי את עצמי, אבל לפני הכל, הדאטה היתה צריכה להיות עם יותר חזרות. ידעתי את זה לפני ששלחתי ובזמן האחרון אני מסתכלת על כל מאמר דומה על מספר החזרות ורואה שצריך חזרות כדי לשכנע, גם כשמדובר בדאטה גדול. הסטנדרטים משתנים ובצדק. ואני מבינה את השופטים והעורך. לפחות שניים מהשופטים, הראשון לא כל כך ידע במה להאחז וברור שהוא לא בקי בסוג הניסויים הזה, אבל העורך התייחס להערות הנכונות של שני השופטים השניים. העורך הראשי של העיתון כתב לנו כמה משפטים - מאמר מעניין, אבל לאור הבעיות עם הדאטה והאנליזה אני ממליץ לכותבים לחזור על הניסויים וליצר סט חדש של דאטה עם חזרות והתאמה ולהצדיק את האנליזה.

להצדיק את האנליזה אין לי בעיה. אני עומדת מאחורי כל מה שעשינו שם. הדאטה המצומצם הוא כי בכלל לא התכוונו לעשות מאמר. רצינו ליצר דאטה שיעזור לנו למצוא רצפים של גנים, ואז בצוק העיתים עם הצורך לפירסום התחלנו לעבוד על מאמר קטן, שהתעצם למפלצת מקסימה, שעומדת על כרעי תרנגולת. האינטואציה שלי אומרת שכשנגדל את הציפור כמו שצריך היא תצא אלבטרוס. אבל לשם כך צריך לעשות את הניסויים מחדש וזה יקח זמן...

צריך לחשוב על זה.

אני טסה לכנס שבו אראה גם את התוצאות האלו אבל אגיד שהן ראשוניות וצריך לחזור עליהן.

נו טוב, גם זה יעבור.

שיהיה חג שמח! :-)