אמאל'א

19 ימים מאז הפוסט הקודם ולמרות שנכנסתי לכאן מדי פעם לא היתה לי השראה לכתוב.

שקט כאן מאוד בעיני. אני נכנסת לדף הראשי ובודקת את הפוסטים החמים כדי למצוא פוסטים חדשים מהבלוגרים האהובים עלי, אבל מוצאת יותר פוסטים מבלוגים אחרים. אולי זה החורף (מה הקשר לחורף?) ואולי זה מיקרי, אבל זה נראה שישראבלוג הולך וננטש, כמו בנטישה אמיתית - לא בתרועה רמה אלא בשקט, יחידים יחידים.

אם אתם הולכים למקום אחר תגידו לי. :-)

השבוע שלפני הכריסמס בקלטק היה שבוע מרגש ומשמח מאוד. בשבוע הזה היתה מסיבה מחלקתית ומסיבה מעבדתית קסומות ממש. הכל האט, ממש אפשר היה להרגיש את ההאטה, כאילו נפל שם שלג, למרות שהשמש הקליפורנית זרחה בשפע כרגיל. ואז יצאנו לחופש, החופש האמיתי היחיד בשנה כמעט. חופש של עשרה ימים, מהיום עד אחרי ראש השנה החדשה. הבתים היו מוארים בשרשראות אורות קטנטנים ומנצנצים ועצי כריסמס מקושטים נשקפו מהחלונות. יש תחנת רדיו שבה היו משדרים שירי כריסמס מחג הההודיה עד ליום הראשון של השנה החדשה. היתה אוירה חגיגית אבל מאוד שונה מאוירת החג שלנו. לי זה הרגיש קל וקסום.

חייבת לצאת עכשיו. יום עבודה רגיל לגמרי כאן. :-)

יום טוב שיהיה!