My Storyבלוג אנונימי .. |
| 8/2008
יש רק אחת שמצליחה.
אני רוצה פה להודות לילדה האחת והיחידה שמצליחה לעודד אותי מתי שאני לא ממש במצב רוח,
הילדה שתמיד יודעת מה להגיד ומה לעשות, הילדה שלא משנה מה לא נריב בצורה גדולה, ילדה פשוט מדהימה.
מגיעה לך תודה כ"כ ענקית ונראלי שבחיים שלי אני לא יצליח להודות שלך,
תזכרי שאני תמיד יהיה שם בשבילך .
מההתחלה ידעת מה להגיד ומה לעשות ואיך לעזור ואיך להקשיב,
אני רוצה להודות שלך על הכל, על מה שהיה ועל מה שיהיה.
כבר כמעט שנה שאנחנו מכירים וזה נראה כמו נצח, כל מה שעברנו אפילו אי אפשר בכלל להסביר את זה,
כל ריב עברנו וגם נעבור, תזכרי שאני מת עלייך וכל מה שתצטרכי אני פה.
את היחידה שהיית פה שהייתי צריך מישהו לדבר איתו,
את היחידה שלא שפטת אותי על דברים, אני רוצה להגיד לך תודה על כל הדברים שלימדת אותי ושלמדתי ממך.
תודה על הכל ואני רוצה להגיד משהו שרק את תביני,
ס=ל=י=ח=ה =ע=ל= ע=ז=ר=י=א=ל=י
א=נ=י =ח=ו=ל=ה =ע=ל=י=י=ך
| |
עוד בלוג אנונימי ..
החלטתי לפתוח בלוג אנונימי מכיוון שכל הבלוגים הקודמים שלי הביאו לתגובות נאצה ולסתם קללות,
העדפתי לפתוח בלוג אנונימי שבו אני אספר בערך מה שקורה לי ומה שאני עובר.
טוב, אז איך להתחיל?
אני לא יודע כ"כ מה צריך לספר על ההתחלה של הבלוג אבל אני לא מוכן עכשיו למתוח ביקורת על כל אחד שנמצא בחיים שלי.
מי אני שאני אשפוט אנשים לפי איך שהם מתנהגים?
הבלוג לא נפתח בכוונה רעה, הוא נפתח על מנת לכתוב בו מה אני עובר או מה חוויתי באותו יום.
אני נמצא בסביבת אנשים טובים אפשר לומר, חלקם חושבים רק על עצמם אבל אלוהים רואה הכל והוא מחליט מתי להעניש כאלה שעושים דברים לא ממש.. איך אני אגדיר את זה, לא ממש אכפת להם מאחרים.
הכוונה היא שאכפת להם רק מה חושבים עליהם, אם אוהבים אותם ולהיראות הכי יפה והכי טוב.
כל אחד לפעמים הוא ככה אבל בהדרגתיות מסוימת, אי אפשר לשפוט בנאדם על פי מעשיו אבל אפשר ללמוד מהם,
לא רק אני חושב ככה אלא עוד אנשים שנמצאים בחברתם במהלך היום-יום, זה נהיה כבר פשוט דוחה שכמה שאתה לא נותן מעצמך אתה מקבל יריקה לפנים וחושב למה היית צריך את זה בכלל, למה לתת מעצמך מלכתחילה ובסוף לקבל יריקה על כל העזרה וההקשבה שנתת מעצמך.
אי אפשר להגיד שאני סובל בחיים שלי, החיים שלי די טובים בלי עין הרע אבל יש כמה דברים שאני חושב שאפשר לספר בבלוג.
אולי בשביל זה נועדו הבלוגים, לספר ולהוציא החוצה.
לכל אחד יש סודות שהוא שומר איתו, הבעיה שלי אין ממש כאלה, זאת אומרת, יש לי אבל לא סודות גדולים וגם אם יש, סיפרתי אותם לאנשים הקרובים אליי.
אני חושב שיש כאלה שלפעמים לא ממש מעריכים מה שעושים בשבילם, זאת אומרת אני לא חושב, אני יודע.
הם לא מעריכים את העזרה ומוכנים לוותר עליך בכזאת קלות.
למשל יש ילדה שאני אוהב ות'אמת? כל פעם הרגשות שלי אליה משתנים אבל היא ילדה טובה, אני לא מכיר אותה הרבה זמן אבל הספקנו להסתובב ביחד, לצחוק וכל הדברים שעושים בחבורה .. בתחילת השנה לא ממש היה לי עם מי להסתובב כי שנה שעברה די הרסתי לעצמי קשרים אבל השנה הבנתי שזאת לא הייתה טעות כי חידשתי קשר עם ילדים שהבנתי שהם באמת אכפת להם ממני ולא סתם לוקחים אלא גם עוזרים ויודעים להקשיב.
אני אחד שלא ממש מסתכל על המראה החיצוני, אי אפשר לדעת מה האופי של הבנאדם לפי איך שהוא נראה ואסור לשפוט בני אדם על כך.
אני למדתי את זה בתקופה הזאתי, בכל החצי שנה האחרונה.
בכלל בשנה האחרונה נהייתי פיקח יותר .
כל החיים ידעתי לעזור ולתת מעצמי אבל לא יודע אם מישהו באמת הקשיב לי ועזר לי אם הייתי צריך משהו, דווקא יש כמה אנשים לאורך כל החיים שלי שהיו איתי ותמכו בי, קודם כל המשפחה שלי וגם חברים שתמיד ידעתי ואדע שאני אוכל לספר להם הכל ושיהיו לצידי.
יש רגעים שאני פשוט מרגיש לבד ובודד, אני יודע שיש כמה אנשים שאיתי ומוכנים להקשיב לי אבל יש גם כאלה שלא אכפת להם ורוצים רק עזרה ולא יודעים להעריך כלום.
תאמינו לי, כל מי שקורא את זה אני מקווה שיקרא גם את הפוסטים הבאים כי יהיו שם דברים הרבה יותר מעניינים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סיפור_אנונימי