sunshine

חחח יש לי חשק עז לעדכן לאחרונה אתם שמים לב?

בכל מקרה, אחרי שהפוסט הקודם יצא קצת זועם, החלטתי לעשות אחד מחודש...

טוב אז הרבה זמן לא כתבתי על התקופה שעוברת עלי..ואפשר להגיד שהיא נהיית טובה יותר מרגע לרגע..

כמובן..החיים הם לא דבש ויש כל מיני דברים שתמיד יצצו פתאום וישנו טיפה את ההרגשה..

אני רק רוצה להגיד שאני ממש אופטימית, אני מעריכה את כל החברות והחברים שלי, בלימודים אני מתחילה להשקיע..וחזרתי לכתוב אחרי תקופה מאוד מאוד ארוכה שלא כתבתי..

הייתי חולה וזה נתן לי מלא זמן לחשוב עם עצמי בבית..לשנות אסטרטגיות [?] ופשוט לחשוב..

וחשבתי וחשבתי וחשבתי.. והגעתי למסקנה שאני לא חייבת להיפגע כל הזמן מדברים קטנים שאנשים אומרים לי..

כי אף אחד לא מושלם, אני לא יכולה לגרום לכל האנשים פתאום למות עלי..אני רק יכולה להבטיח שאת החברים הטובים שלי אני מצאתי..ונגמרו התקופות של הדיכאון לבנתיים.. כי מי יודע מה יקרה שאני אתאהב בפעם הראשונה?P: אני לא יכולה להבטיח... אני רק מוכרחה להגיד תודה ענקית

לגל, אופל, נונה, לולב, ועוד כמה אנשים שעזרו לי..

אני מאוהבת בכן! D:

היה לי נורא נורא נורא קשה לצאת מכל הקטע של האנורקסיה הזה..אבל עכשיו אני מוכרחה להגיד שאני לגמרי הפסקתי ושאני מודה לכל אלה שעזרו לי.. זה באמת לא היה נגמר לולא אתם..

וגם תודה ענקית לכל החברות שלי שתמיד סבלו את כל הדיכאונות שלי, והבכיות שלי..אבל עכשיו אני חייבת להגיד שלעת עתה זה נגמר..

כי אני מאמינה שיהיה טוב יותר אני בטוחה שיהיה טוב יותר..

כי מה רע לי? לשקוע ברחמים עצמיים לא עוזר לאף אחד, וגם לא יעזור..

ושוב אני רק רוצה להדגיש שאני ממש אוהבת את אופל וגל וכיף לי להיפגש איתכם אני אוהבת אתכן כל כך!! D:

וכיף לי גם להיות אופטימית..

וכיף לי גם לכתוב קטעים חדשיםP:

הנה זה חוזר שוב...

 אותה הרגשה מוזרה. שמשהו התפקשש לו, כמשחק הדמקה צעד לא מחושב..

לא נכון, ואתה יוצא מופסד, וזה הכל משחק , אפשר לנסות שנית..

ואז אתה מחליט להתאפס על עצמך. נהיה פיקח יותר, בוחן את צעדיך...

מתכנן אותם מראש, מדמיין איך יגיב היריב ,ואם התמזל מזלך ניצחת במשחק.

...אבל זה רק משחק שאין בו שום דבר אמיתי, חוץ מהדמויות הפועלות, אורזים את הכלים לקופסא

והולכים הביתה ,ואם בא להם נפגשים למחרת למשחק מחודש , עם אותה קופסא ואותו לוח וקוביות.

בחיים אין משחק, או כך אמור להיות , בין בני האדם, הכל אמיתי, חי, מציאות מעורבת בדמיון, מחשבות מתערבבות ברגשות ולהיפך, עד שחציית הקווים הטשטשה לה,

הגבול הדק איננו יותר, נהיה איחוד ,הכל אחד, ואז זה קורה בדרך כלל, שבהיסח דעת

נאמר , נעשה משהוא שלא ניתן למחיקה, כי המשקע קיים בדרך כלשהי, דבוק לתחתית.

התעוררות מחלום מציאותי  שאתה מרגיש  וחי אותו, שנזל בין אצבעותיך, ולא יכולתה להקיפו בכפת ידך..ההרגשה הזאתי של ההחמצה..להרגיש שיכולת לשנות..לעשות משהו אחרת..

ואז מתעוררת ההרגשה..שאולי צריך לשנות אסטרטגיה.

ועד העידכון הבא...

דניעל