הייתי עכשיו בניחום אבלים הראשון שהייתי בו אי פעם (נראלי) :O
השכן שלי נפטר מסרטן בשבוע שעבר, הוא היה בן 72, חמוד כזה שכל הזמן נוהג ממקום למקום ועושה לי שלום מהחלון.
גם אשתו ממש מתוקה.
עצוב :\
~
היום בעבודה נכנסו אבא ו3 הילדים שלו. 2 בנים (11,9) ובת (6).
האבא עשה להם קניות (זאת אומרת - הם מילאו את הסלסלות שלהם בכל מיני שטויות שהם רצו וקצת ציוד לבית הספר והוא קנה להם הכל - 600 ומשהו שקל בסוף).
בשלב כלשהו כשהוא פיטפט עם הבוסית שלי הבן הגדול שלו פנה אליו.
"אבא, אנחנו מציקים לתום (הבן האמצעי)."
האב המופתע שאל אותו למה, והוא ענה בכנות כזו חמודה "כי זה כיף."
האבא צחק והנהן לו לאישור.
אוף אמא, למה את לא כזאת?!
~
שמתי לב שכל פעם שאמא מתקשרת אלי בעבודה כל המבוגרים שנמצאים בסביבה מתחילים לשיר.
אולי זה בגלל שהצלצול שלה זה
Mama, life had just begun,
But now I've gone and thrown it all away.
Mama, ooh, Didn't mean to make you cry,
If I'm not back again this time tomorrow,
Carry on, carry on as if nothing really matters.
כן, כנראה שזה בגלל זה.
~
וזהו להיום.
קצת בדיכי לא מוסבר, לא עושה כלום חוץ מלעבוד, ובאלי כבר להוציא רשיון.
מחכה שבאב תחזור לארץ.
שלי שיילה מישל מנצור.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
