האמת שאין לי מה לעדכן אבל אני פשוט חייבת לכתוב.
חופש פסח התחיל וזה יהיה חופש פסח האחרון שאני אעשה כשאני עדיין בבית ספר.
שנה הבאה עתודה. גם בעוד שנתיים.
קצת מוזר לי הקטע הזה של העתודה.
כאילו, במקום להתגייס כמו רוב חבריי, לשרת שנתיים באיזשהו תפקיד שיתקעו לי, לסיים את השירות, לעבוד קצת ואז לטוס עם דון לסיבוב באמריקה, אני הולכת עכשיו ללמוד שנתיים. ללמוד! שוב!
לפחות אני אלמד קולנוע, אז זה פחות עיוני. יותר לעשות סרטים.
מי יודע, אולי אני לא אכתוב ספר אבל אולי אכתוב תסריט

יוצא שזאת תקופת התרחקות מחלק מהחברים שלי ותקופת התקרבות לחלק השני.
מצד אחד אני מבואסת כי אני אוהבת את האנשים שעכשיו אנחנו מתרחקים ומצד שני אני שמחה כי אני מתקרבת לאנשים שאני גם אוהבת. אבל אני לא אוהבת את זה שזה בא אחד על השני.
אין לי ממש מה להגיד.
דיי טוב לי כרגע ואני מעדיפה להקשות על עצמי. אני סתם מעצבנת.
וזהו.
עד פה ^^ שלי D: