לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Areshet Merushetet

ארשת מרושתת בקאמבק למרשתת.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2008

תפוחי אדמה מזמרים


כרגע אני ממתינה, ועל מנת להעסיק את מוחי בפעילות מלבד נשיכה אובססיבית של הלשון, החלטתי לעסוק גם אני ב: נושא החם!

5 הדברים שללא נוכחותם אני נידונה לחיים של מבוכה חברתית נצחיים:

1.טישו-
אני מנוזלת יום וליל, אש וכפור, סתווים ואביבים. לכן, עלי לבצע את הריקוד המרחבי הלא נגמר הזה, כשחבילת טישו משמשת לידידתי הטובה ביותר.פעם הועלה הרעיון שאני רגישה ללקטוז, אך מוחי ביצע את הפעילות הרצויה והניח רעיון זה בקופסא קטנה בסוף התודעה שלי להרקיבות מתמשכת.

2. מים-כאשר אני נקלעת למבוכה נפשית מסוימת, אני מוציאה בקבוק המים שלי ויונקת ממנו בשלווה. מתקבל על הדעת שאמא לא הניקה אותי מספיק, וכעת אני נידונה לחיים של דחפים מוזרים ושפיות מפוקפקת. זו תמיד האמא!

3.אמפי3-*קריאת שמחה ולאחריה הצדעה ממושכת* אמפי היקר, מה הייתי עושה ללא מגוון האפשרויות הטמונות בכך, מכשירי הכסוף? האמפי מאפשר לי התנקות והתנתקות מחשבתיות למשך שעות מספר מהסביבה המזיקה. כאשר אני מבחינה בתזועה קלה בפעילות המוחית של אחותי, אני מרכיבה מיד את האוזניות ומנהנהת במרווחי זמן קבועים. אי אודישן, האמפי מאפשר לי להקליט את הפרשות מחשבותי הנלוזות. אם ירצו האלים, במיוחד שברירי (חפשו בויקי- מיתולוגיה יהודית), הם יהפכו לסרטוני פלאש שתגיבו עליהם בצירוף האותיות הזה שנשמע כמו חירחורי גסיסה של יונק בינוני.

4.נייר ועט- מבחינתי, רוב האנשים אינם אלא מוקשים מהלכים, ועל כן יש להנותם. כאשר עלי לנשום איתם אוויר ולהאזין להגיגיהם, מוחי גולש מיד למחוזות רחוקים, שם אני קוטפת פירות בוסריים של הדבר השנגב הזה, הפרשה מוחית. מיד אני מפשפשת בתיק השחור שלפעמים נראה לי שאין לו תחתית, בחיפוש אחר מצע שיאפשר לרעיונתי לקפוא בשלווה עד שאעירם יום אחד מתרדמת החורף שנפקדה עליהם, ואז הם יפשירו לאט לאט, לכדי פרח שאורו חוצה ימים (אההה).

5. תיק גדול ומוזר, מלא בכל טוב ונוגד את חוקי הפיסיקה- בבעלותי מעין תיק שחור שאיבד מזמן את צורתו המקורית וכעת מלא דברים שהיו פעם בעלי ערך ריגשי למישהו בנקודה מסוימת של ההיסטוריה ובדברים שנדמה שפשוט התעתקו לשם.
-סיפור להמחשה: שתי ילדות מהלכות בשלווה בדרכן למקום נתון, האחת מפשפשת ללא משים בתיק שמשתרך אחריה, כשלפתע, ידיה נוגעות בדבר מה, מרקמו מחוספס מעט וצרותו עגולה. ידיה חופנות בחשש את האובייקט, וכעת, היא חושפת אותו לאוויר העולם, מחכה להתפוצצות או לקריאה אלימה שתבקע מפיו...


תפוח אדמה?


D'OH! איך לכל יושבי אולימפוס, הגיע לתיק שלי תפוח אדמה?!



נכתב על ידי Weltschmerz , 24/8/2008 12:44  
הקטע משוייך לנושא החם: לא יכולים בלי זה
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  Weltschmerz

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לWeltschmerz אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Weltschmerz ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)