This is the new shit.
לא באמת יודע מה זה Dialectic Chaos. |
 כינוי:
GushSear בן: 30 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 9/2009
מממ.
הקטע הוא שבזמן האחרון אין לי כוח לכלום. לא שפעם היה יותר מדי- אבל עכשיו אני פשוט מרגיש על הפנים.
כלומר, אני יכול להגיד שבחופש היה לי די כיף והכל, למרות שהטיסה לצרפת די דפקה את החופש בתחת (אבל ההשתכרות יום לפני הייתי אדירה), כי בצרפת הלכנו לראות ארמונות והרים. זה יכול להיות מגניב, נכון- אם אתה לא נוסע לצרפת בפעם החמישית (אני חושב), ורואה שם ארמונות והרים אחרים שאיכשהו דומים.
כל הפואנטה של היציאה הזו על הטיסה היא שבכללי החופש הגדול היה בסדר, ושעכשיו... טוב... לא.
הבית ספר לא ממש מעודד, לקחתי 5 יחידות פיסיקה ו-15 טכ"מ, מה שדורש קריעת תחת. אני חושב שהשנה רק למדתי בבית יותר מאשר כל השנים שלפני. אני יכול לומר בבטחון מלא שעד השנה שמתי זין על הלימודים ושרק עכשיו הבנתי שבאמת אסור לי לפספס לימודים.
אבל זה לא אומר שלא אלך להופעה של אופת'! אחחח כן, אני מחכה בקוצר רוח.
אז שוב, נחזור לנושא- משעמם לי. אני לא ממש אוהב את החברים שיש לי עכשיו. כנראה שאף פעם לא אגיע למצב שאפגוש מישהו שאהנה איתו כ"כ ושלא יצא מניאק בסוף. כולם יוצאים עכשיו רק בשביל נרגילה. איכס, כמה אפשר- בחופש ישבנו כל יום מחמש עד איזה ארבע בלילה (טוב, הם ישבו כל יום עד איזה ארבע בלילה מחמש בצהריים, אני הייתי מגיע בעשר והולך באחד), ועכשיו זה לא ממש שונה- הם מגיעים הביתה וישר יוצאים.
אני לא יכול לגעת בזה יותר. כל פעם שאני מנסה אני נגעל ויורק, מפה הגעתי למסקנה שמספיק עם השטות הזאת, הרי אמרתי לעצמי שלא אעשן אף פעם, ועזבו לצאת צבוע בעייני אחרים, לצאת צבוע בעייני עצמי זה דפוק. טוב שיש לי כוח להפסיק עם השטות המזדיינת הזאת.
אז טוב, אותם אני די שונא, יש כמה אנשים שאני נהנה להיות איתם (שגם הם לא צריכים נרגילה בשביל סתם להנות), אבל זה לא כאילו שאני הבנאדם היחיד בעולם פה, גם להם יש חברים, ואני סתם יושב בבית ולא עושה כלום.
יש את אלה שאני רואה בהם חברים אמיתיים ושתכלס להם לא אכפת ממני. כן, צריך להפטר גם מאלה.
חוץ מהקטע של החברים והלימודים, אני לא ישן טוב וזה לא כיף. אני צריך המון שינה כנראה, ואפילו ללכת לישון בעשר ולקום בשבע וחצי לא מספיק- וזו ההקצבה הכי גדולה של שעות שינה שאני יכול לתת לעצמי ביום חול. אדיר.
הדבר הכי מלהיב שקרה לי בזמן האחרון הוא השתכרות רצח (שעליה עוד אספר פה, כי זה באמת סיפור נחמד), ושיחת טלפון בשתיים וחצי בלילה ממספר חסוי.
המספר החסוי הזה מעניין אותי. קיבלתי את השיחה הזו ביום שישי שעבר בשתיים וחצי בלילה, כפי שכבר ציינתי. חשבתי שזה אחד מהחברים שלי שמנסה לעבוד עלי בפלאפון ועניתי ב"הלו" מצחיק כזה. קצת מוגזם. אף אחד לא ענה. אמרתי שוב "הלו", אבל הפעם עם סימן שאלה כזה בסוף. אין תשובה.
חשבתי עלזה לרגע ואמרתי לעצמי להפסיק להגיד הלו כי זה מפדח. אז חיכיתי שלצד השני תהיה קליטה או שפשוט יגידו משהו. כלום. שתי דקות של שתיקה.
זה היה מלהיב. אין יותר מדי אנשים שהיו עושים דבר מטומטם כזה, ואם זה מי שאני חושב שזה, אני שמח שהוא התקשר. יכול להיות שלמישהו באמת אכפת? :)
שנה טובה שתהיה לכם, למרות שאני סופר לפי לועזי וכל הבולשיט הזה, יש כאלה שלא. ולהם אני מאחל שנה חדשה.
אז שנה חדשה אחים, נדבר כבר 
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
