אין כוח למחשבות.

בקרוב עבודה חדשה, משהו מתאים יותר, טוב יותר. מצפה לזה, מאמינה שיקבלו אותי, מקווה. רוצה. מוכנה.

לא מצליחה לגרור את עצמי לתוך תהליך של לימודי נהיגה.

אמא הפתיעה אותי וקנתה לי רסקיו לחרדות, וזה כל כך משמח אותי. כאילו, היא מאמינה לי שיש שם משהו כבד ועוזרת לי ללמוד להניח אותו בצד. לא חייבים להרים את כל המטען הרגשי כל הזמן.

הפסיכולוגית בהריון. בקרוב חופשת לידה. כבר קצת מתגעגעת אליה. אבל הרוב ממני דרוך ומוכן ומצפה לחיות שוב, להתמודד שוב לבד. עם עצמי. עם הסביבה שאני לא משלמת לה שתקשיב לי.

שבוע הבא סדנת כתיבה מתחילה. אולי אני אתחיל לכתוב שוב, למצוא את המילים. מקום.

כיף להרגיש שוב אמונה, להאמין שוב באמונה, להאמין בעצמי.

יש בזה משהו משחרר.

נחמד להיות בת 22 בסך הכל.