יום מיוחד היום. יום נפגעי ונפגעות תקיפה מינית.

מדברים על זה שאסור לשתוק, שהן לא אשמות בכלום.

אז למה בכל זאת אני עדיין מפחדת לדבר?

למה אני מרגישה בכל רגע ורגע רצון עז להתנתק מהגוף שלי המזוהם?

למה כל כך כואב לי בלב ואין לי עם מי לדבר?

למה עדיין נדמה שכולם משתיקים אותי כי זה הכי נוח?