נימאס לי מהכל. פשוט מהכל. בזמן האחרון עשיתי המון דברים שאני רואה בהם לנכונים, שההורים שלי לא רואים בהם דברים נכונים. אחד מהם זה למה אני מעדכנת את הבלוג שלי בשבע וחצי בבוקר... (גרה בארה"ב. זוכרים?) בזמן האחרון ההורים שלי קצת (הרבה מאוד מאוד מאוד) תופסים תחת. הם התחילו לרדת עליי! התחילו להגיד לי שאני שמנה, שאני מכוערת, שאני מטומטמת...
נימאס לי. מספיק לי שהמון אנשים קוראים לי דא גותיק גריל, בגלל שאני מעדיפה את מרלין מנסון על פוסיקאט דולס (שיחנקו)... פעם עוד צחקתי מהבדיחה הזאת, אבל עכשיו זה כבר לא בדיחה. ואל תגידו לי "יש לך את החברים שלך!". כי היחיד שבאמת מבין אותי זה מייק. וגם הרבה מאוד אנשים פגעו בי בזמן האחרון (בשנה האחרונה. לא עידכנתי בדיוק שנה.). אני מרגישה כאילו אין יותר שמחה בעולם.
לא רוצה ללכת לבית ספר. יש שם דומיניק.
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
I WANT TO DIE