חלומות.

כשאתה בוחר לעשות משהו מן הסתם שתיתקל בקשיים... על אחת כמה וכמה כשאתה בוחר מסלול עיסוק/קריירה. אז בחרתי להיות צלם. העניין עם מקצועות כאלה היא שאתה לא חייב לקבל השכלה פורמלית כדי לעסוק בהם - הצלחתך נמדדת בכישרון שלך ועד כמה אתה טוב בלהריץ עסק.

אני עוד רחוק מלהקים את העסק שלי, אבל כבר הספקתי לצלם מספר דברים, כמה מהם היו בתשלום. צילמתי מסיבה פה באשדוד, ואין לי ניסיון רב בצילום מסיבות - יחד עם זאת התמונות יצאו טובות לדעתי. מסתבר שהמי שמעסיקה אותי חשבה שרק חלקן טובות אף על פי שבערך 85% מן התמונות שהעברתי אליה הועלו לפייסבוק. 

אני לא נמצא במקום של להגיד לה שהיא טועה מפני שהדבר נתון לפרשנות אישית. התמונות אכן יכולות להיות עוד יותר טובות (כמו שזה תמיד יכול להיות בעסק הזה). והקושי כאן, מבחינתי, הוא פשוט. היא לא אהבה את מה שעשיתי (לפחות באופן חלקי), וזה היה כל כך משמעותי שזה גרם לי לרצות להפסיק לצלם (משמעותי בעיקר בגלל הניסיון המועט שלי). אשכרה ישבתי ושקלתי להתחיל ללמוד משהו אחר. אבל לא, לא שוב. אני לא פורש, לא הפעם. ובמבט נוסף על העבודות שלי אני מבין שזה מה שאני צריך להמשיך לעשות. מן הראוי לומר שדישדשתי במחשבות הללו כל הלילה.

תעשו מה שאתם אוהבים.