אז כמו שסיימתי בפוסט הקודם אחיו הקטן,כמובן לא הסגיר אותי,איזה מותק..
אני פילסתי את דרכי למטה..יצאתי לחצר,רציתי קצת זמן לעצמי,שהדמעות כבר יפסיקו לזלוג לפני שמישהו ישים לב.
לא הפסקתי לבכות,אולי כי חשבתי שסוף סוף לשם שינוי אני מקבלת את מה שאני רוצה-את מי שאני רוצה..וטעיתי..
ואולי ציפיתי ליותר מידי..אני לא יודעת.
פתאום הרגשתי כאילו אנחנו שני זרים,כאילו לא היה בינינו כלום וכמו שחששתי חזרתי לנק' מוצא.הוא לא ידע מה אני מרגישה אליו..כל כך הרבה מחשבות על מה שהיה ועל מה שלא יהיה לא יצאו לי מהראש..פתאום אני שומעת קול כמה מטרים מאחוריי- "הנה את".שיט,זה ג'.אני שולפת מיד את הפלאפון,בזריזות מוחה את הדמעות ומתחילה לדבר לעצמי-כאילו אני מנהלת שיחה בפלאפון..לא יכולתי להרשות לעצמי שהוא יראה אותי ככה..הרי טענתי שזו סתם נשיקה תמימה,דאגתי להבהיר לו שלא אכפת לי.
אני מתחילה למלמל שטויות<"כן,אני אנסה להגיע..טוב לא יודעת.." וכד'>.הוא מתיישב לידי שותק-שוב.מחכה שאני אסיים את השיחה בטלפון.אני עם עיניים אדומות ונפוחות משתדלת שלא להסתכל לכיוונו.אומרת "לחברתי" בטלפון-"דקה אחת".
פונה אליו "רצית משהו?".."לא זה בסדר,אני אחכה שתסיימי".או משהו בכיוון.אני לא מאמינה שאני כמעט זוכרת את כל הדו שיח.
יופי נהדר,עכשיו אני לא יכולה להתחמק ממנו.אני מסיימת את "השיחה" עם חברתי,מקווה שהוא לא עלה על זה שבדיתי את כל עניין השיחה הטלפונית.פונה אליו-"כן?"."את בסדר?כי נראה לי שהלכת קצת פגועה או משהו..?"
"לא,מה פתאום,אמרתי לך..כולה נשיקה-לא ביג דיל." בטח..ממש לא ביג דיל,רק משהו שאני חולמת עליו כבר הרבה מאוד זמן.
הוא עונה-"טוב אז רק שתדעי שבשבילי זה היה מעבר..<שום דבר שהוא היה אומר עכשיו לא היה משנה את החור העצום הזה שהפך להיות הלב שלי..הוא ממשיך>אבל זה פשוט לא נראה לי הזמן..כי אם נהיה ביחד וזה לא יצליח אז הקשר של ההורים שלנו יפגע.."
אני רק רוצה לצאת משם אבל אני עונה-"תראה ג',זה בסדר,אני גם ככה לא בטוחה שבא לי מישהו עכשיו.."
"אההה...אז הכל בסדר בינינו?"
אני מחייכת ומהנהנת...קמה והולכת.
רוצה למות..בחיים לא הרגשתי ככה,פגועה,בפעם הראשונה הרגשתי כמה זה כואב..
חיכיתי באוטו עד שאמא תבוא,התפללתי כבר שהיא תצא ונלך הרחק משם.שאני לא אצטרך לראות אותו שוב,כי זה פשוט כאב מידי.החלטתי שזהו אני שוכחת אותו!
במשך חצי שנה לא ראיתי אותו!הכרתי את ו'<שעליו אני אספר בקרוב>..
לראשונה מזה חצי שנה שלא ראיתי אותו,יום חמישי האחרון,נפגשנו באיזה פורימון של היישוב שלו..
ושם..קרה דבר מעט לא צפוי..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
