רע לי רע לי רע לי ..

פתאום אני חושב שאיזה מדהים בשבילי להתחיל את החיים מחדש, אולי בבית נורמלי כלשהו? עם משפחה מאוחדת כלשהי? ועם קצת פחות רגעי הטמטום שהחלטתי בהם להזניח את הלימודים ולשלם על זה ביוקר, אולי להיוולד בחברה תומכת ..

החיים הם כ''כ אכזריים, הלוואי זה וסבלתי פחות על המזל הרע שלי להיוולד למשפחה כזאת, כשאימא שלי פחות שמה זין על כל מה שאני אומר וקצת לוקחת יותר ברצינות את דבריי, כשאבא יתחיל להיות מתחשב בי ולא מתייחס אליי כאל פח אשפה, יש כ''כ הרבה דברים שהייתי משנה, כ''כ..

שלום שלום.

אז כן, הכותרת די מרמזת, משרד החינוך בישראל הגיע לשפל השיאים בצורה גועלית נפש, רק לפני 4 חודשים קראתי כתבה על הפשלה של משרד החינוך בבגרות החוזרת במתמטיקה, כשהייתה טעות במשוואה כלשהי שצריך להוכיח, חשבתי שאחרי כל הביקורות זה יעבור, אבל לא, זה חייב להידרדר ואפילו להגיע אליי, שאני בעצמי לא חשבתי שזה יקרה.

אני אתחיל בסיפור שלי, הבוקר היה לי בגרות באלקטרוניקה, הגעתי לבית ספר, הכל טוב ויפה, אז זהו, שלא, אחרי שקיבלנו את המבחן, אני וכל הכיתה שלי היינו בשוק מהרמה הנוקשית שמשרד החינוך דורש מתלמידיו, בד''כ המתכונת צריכה להיות קשה הרבה יותר מהבגרות, אבל במקרה הזה נהפוך הוא, הברות היה הרבה הרבה יותר קשה מהמתכונת, וגם היא אגב, לא מי יודע קלה.

אמנם הסתדרתי וכו', עד שהגעתי לשאלה 3, למי שלא מבין, בשביל החלק של האלקטרוניקה תקבילית הם צריכים לתת לנו דף נוסחאות שבו נמצאות הנוסחאות העיקריות לחישובים, אני תכננתי ללמוד בבית את הנוסחאות אבל כשהמורה הראה לנו את הדף נוסחאות של השנים הקודמות אמרתי לעצמי ''וואלה, לא צריך ממש ללמוד חוץ מכמה נוסחאות ספורות, כל השאר נמצאות בדף המציל חיים הזה'', אז הגעתי לשאלה שלוש, ולא להאמין, שהדף שראיתי שאני בניתי להשתמש בו, השתנה פלאים בידי משרד החינוך ואפילו בלי הודעה מוקדמת, כל הכבוד!

הייתה נוסחה שצריך להשתמש בה בכדי לחשב את הרזולוציה ועוד אחת את המילה, וזה כל מה שאני צריך, לצערי, בשעת האמת משרד החינוך מלמד אותי שאני לא צריך לסמוך עליו, אי אפשר לסמוך עליו, ובגללו בעצם, הפסדתי 20 נק' בכבוד רב, ככה סתם, בגלל מחסור בשכל, ולחשוב שהדבר הזה מלמד אותנו להגדיל שכל, הזוי ..

אני רוצה לבקש מעורכי ישראבלוג, לפרסם את הפוסט הזה ולהראות לכולם איפה אנחנו לומדים

אין לי מקום אחר לפרוק את הכלים שיש לי להוציא, להוציא מילה מהפה ברגעים אלה היא כמעט בלתי אפשרית, לתת סימנים גם לא יוצא, כי חוץ מהסמיילי העצוב על הפנים לא נותר דבר, ולא אכפת לי שקוראים את זה אנשים שמכירים אותי, אלה שחשובים לי וגם אלה שלא ואני אפילו לא אומר ''היי'' בבוקר בית ספר.

אז סליחה, סליחה משפחה יקרה שלי, סליחה אימא, סליחה אבא, סליחה אחות, סליחה אח, סליחה מריו, סליחה כולם, סליחה שאכזבתי אתכם, סליחה שהעליתי את הציפיות ואת סף הריגוש שלכם עד הגבול ופגעתי בו בבום אחד גדול, סליחה שאמרתי לכם שאני אצליח, ובסוף יצא מזה רק חול, סליחה שאמרתי לכם שאראה לכל האנשים שזלזלו בי את הטעות בעיניים, למרות שבסופו של דבר - גיליתי שהם צודקים, סליחה שחשבתי שיש בי את היכולת והרצון, למרות שהיכולת הייתה מפוקפקת ובסוף היא נפרדה ממני לשלום, סליחה על כל הפעמים שהכרחתי אתכם לבגר אותי ולגדל אותי כי בעתיד אני אהיה פוטנציאל גדול, ועם זאת גיליתי שאני לא, סליחה על כל הפעמים ששילמתם על החשמל, מים, מזון וכל מה שהשתמשתי בו ובסוף גיליתם שכל הכסף שהשקעתם בקרן הזאת שנראתה מבטיחה ללא צל של ספק בעניין, נפלה, סליחה, סליחה רוע ועצב, סליחה שפגעתי בך ונלחמתי בך ברגעים הקשים ויצאתי מזה בשלום ואתה יצאת המובס, ובסוף גיליתי ששום פואנטה לא היה בזה, ושהייתי צריך לתת לך לנצח, לא נותר לי להגיד אלא

סליחה