שלום לכולם,

החלטתי לפתוח את מבצע "כלי השבוע" בו יופיע מידי פעם הבלוגר ששמר על כבודנו ולכן מגיע לו תודות מכל הגברים בעולם.

כלי השבוע הוא אדמעוז, שלצערי, החליט לפרוש כדי "למצוא חיים" ולכן מחק את כל הבלוג שלו, חבל, אבל זכותו.
למזלי הספקתי לקרוא את פוסט יום העצמאות של אדמעוז, בפוסט זה אדמעוז סיפר כיצד בחורה ניסתה לנצל אותו לצרכיה האישיים.

להלן קטעים מתוך הפוסט אותו כתב אדמעוז, ב 7.5.03:

"אז ככה – אחרי שידידה שאיתה מזמן לא דיברתי הציעה לי לבוא להופעות של יוני בלוך, דן תורן וכו' בבארבי וכפ"ס, ידעתי שהיא עושה את זה מן הסתם כדי לקבל ממני טרמפ לשם ותו לא. בדרך כלל ידידות שמזמן לא מדברים איתן לא מזמינות אותך לבוא למקום מסוים אגב אמירת: "תיקח אותי איתך באוטו", סתם. תמיד יש לזה סיבה..."

"השעה היתה אחת עשרה – השעה בה ההופעה היתה אמורה להתחיל – ואני עדיין הייתי בביתי, לא מקולח ולא כלום. הידידה, מסתבר, הגיעה בכוחות עצמה, אך הוסיפה להגיד לי לבוא. "האם בכל זאת היא מעוניינת בחברתי סתם כך?", חשבתי לעצמי. הנחתי שהיא סתם לא רצתה לצאת זונה בקטע של: "טוב, הסתדרתי עם אוטו אז לא צריך שתבוא", אבל מלבד זאת היא ממש נשמעה להוטה שאני אבוא בקטע של "לא דיברנו הרבה זמן". נו, רק הקטע הזה שכנע אותי סופית לבוא ולא ללכת לרעננה בכל זאת..."

"בכניסה למועדון ישר חיכתה לי הידידה, הוציאה אותי החוצה ובשקט החביב דיברנו קלות והבנתי שהיא הגיעה עם מונית ושהיא בונה עליי, איך לא, שאסיע אותה הביתה.
נו, הייתי צריך לדעת שמשהו בסיפור הזה חשוד.
נכנסנו פנימה, הלכתי לבר לקנות לי משהו לשתות וכשחזרתי – היא נעלמה לה. כך נשארתי תקוע בבארבי לבדי. איזה באסה?..."

"אז אכן – לא מצאתי את אותה ידידה והחלטתי שאם נידונתי להיות תקוע שם לבדי בלי, לפחות, החברה שלה, אז אני מתחפף. התקשרתי אליה מספר פעמים ושלחתי לה מספר הודעות של "אני חייב לטוס מפה" ואחרי רבע שעה של ציפייה, שתייה של מיץ תפוזים ושעמום, שלחתי לה הודעה: "מצטער! חייב לטוס! נדבר!", רצתי מהמקום אל תוך המכונית שלי ונסעתי משם לפני שיכולתם להגיד: "היי! זה לא הבסיסט של רד הוט צ'ילי פפרז הזה? נו, איך קוראים לו?! זה ששיחק ב'ביג ליבובסקי' וב'בחזרה לעתיד 2 ו-3'?! נו, השם הארור שלו ברח לי, סעמק!!! נו, פלי! זהו! ככה קוראים לו!"...."

"אז כן! בדרך חזרה אותה ידידה התקשרה אליי ושאלה מה נסגר, אז השבתי לה שהוריי אמרו לי משום מה שאני צריך לחזור הביתה (זה באמת נכון, רק שהם לא אמרו לי מתי, לא ככה?) ושאני נוהג ולא יכול לדבר איתה. ככה זה. קצת חבל לי שהלכתי מוקדם, אבל זה מבאס לשבת במועדון לגמרי לבד. יכולתי להתעלק על האנשים השונים שהכרתי, אבל הם, כמו הידידה השנייה (לא הנצלנית), היו מתחילים לשאול אותי עם מי באתי וזה היה מעמיד אותי במצב קצת מביך.

נו, בכל זאת, לא שילמתי על הכניסה, אז מה איכפת לי?..."

אם כן, אדמעוז הוכיח שיש לו כ-ב-ו-ד, אדמעוז לא נכנע למין הנשי- סחתין עליך אחי!
הבחורה הזו צריכה לדעת, שיש כמה סוגי מערכות יחסים בעולם:
"קח – תן" בהחלט מקובל ולגיטימי.
"תן – קח" גם מקובל ולגיטימי.
"תן – תן" או במקרה שלנו "תני –תני", לגיטימי ואפילו רצוי.
אבל "קח – קח"??! לא ולא, אדמעוז לא נתן לה טרמפ והידידה הנצלנית חזרה עם מונית ספיישל.

כל הכבוד לך אדמעוז, שמרת על כבוד הגברים בעולם, הידידה שלך וכל הבחורות בעולם צריכות לדעת, שאם הן רוצות משהו, הן צריכות לתת משהו.

ולכל הפמניסטיות עלק שיגיבו שטויות, שמרו את התגובה לעצמכן או כמו שכלי השבוע אמר פעם, לכו למצוץ!