באמת השקעתי בפרק, למרות שהוא לא יצא כמו שרציתי,
הוא יצא קצת קצר, ופחות מעניין ומרגש כמו שתיכננתי.
לא משנה, אני מקווה שתאהבו ותגיבו (:
-
עוד נושא שאני רוצה לכתוב עליו - ההפגזות בדרום,
באמת שממש עצוב לראות בחדשות את כל הפיצוצים ולשמוע על עוד ועוד מוות של אנשים \:
חשוב שכל אזרחי הדרום ידעו שכולם איתם וכולם תומכים (:
ואני מקווה שכל המצב הזה יגמר כמה שיותר מהר,
כדי שכולם יוכלו לחזור לחיים הנורמליים שלהם (:
-
דבר אחרון- פרסמו אותנו בבלוג הזה- http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=608678
חשוב שתקראו ותגיבו (:
כי באמת מצב התגובות כאן ירד בזמן האחרון \:
שנה חדשה, התחלה חדשה, אני מאחלת לכולם שנה טובה :]
1.1.2009
אז לפרק ? D:
בפרק הקודם:" נשכבתי ועצמתי את עיני, ומיד נשלח אלי SMS ממספר שלא ברשימה שלי...
&"לילה טוב, היה לי כיף 3>,רועי."&
שלחתי לו בחזרה,
&"לילה טוב מאמי תודה על הכל"&
שמרתי את המספר שלו והלכתי לישון."
האור הקטן שבצבץ מהחלון העיר אותי, כנראה ליעל זה לא הפריע כי כשהסתכלתי עליה היא עוד ישנה.
הסתכלתי בשעון והשעה הייתה – 12:23.
היה לי קצת חם, הורדתי את הסווטשרט ונשארתי עם גופיה, שפשפתי עיניים בעודי קמה לעבר המקלחת,
צחצחתי שיניים ושתפתי פנים, ירדתי למטה, הבית היה ריק משום מה,
הכנתי שוקו חם ועליתי חזרה לחדר,
התיישבתי על המיטה המבולגנת, נשענתי על הקיר והתכסיתי בסמיכת הפוך.
צלצול הפלאפון קטע את מחשבותיי, על הצג ראיתי את שמו של שקד,
אני:"הלו" אמרתי כשאני לוגמת מהשוקו החם.
שקד:"בוקר טוב"
אני:"בוקר אור" אמרתי בחיוך.
שקד:"מה את עושה?"
אני:"סתם, שותה שוקו, השנייה קמתי, מחכה שיעל תקום"
שקד:"אה, טוב. מה בא לך לעשות היום?"
אני:"קר בחוץ?" אמרתי והסתכלתי מבעד לחלון.
שקד:"כן... קצת"
אני:"בא לך בחוץ?" עיקמתי פרצוף.
שקד:"לא, בואי אלי"
אני:"אוקי, אני אדבר איתך כשיעל תלך, ואני אבוא אליך"
שקד:"טוב מאמי" הוא אמר ושמתי לב שיעל מסתכלת עלי.
אני:"יאללה מאמי נדבר אחר כך"
שקד:"ביי.. אוהב" הוא אמר וניתקתי את השיחה.
"בוקר טוב" אמרתי ליעל ולגמתי מהשוקו החם.
יעל:"אני חייבת להקיא" היא אמרה ורצה לשירותים. הנחתי את הכוס וירדתי במהירות למטבח, מזגתי מים לכוס ועליתי מהר לשירותים.
אני:"קחי" הגשתי לה את כוס המים.
יעל:"תודה" היא לגמה ושוב הקיאה.
אני:"שתית הרבה אה?"
יעל:"כנראה"
אני:"לקחת את המספר של זה שהתנשקת איתו אתמול?"
יעל:"מה?" היא ניגבה את פיה.
אני:"נו ההוא... שאמרת שממש יפה"
יעל:"לא... אני לא התנשקתי עם אף אחד" היא הנידה עם ראשה בשלילה.
אני:"נו מה את סתומה? אני ראיתי"
יעל:"באמת? ואי, איזה פדיחות"
אני:"את באמת לא זוכרת?"
יעל:"לא נורא, בטח גם הוא לא זוכר" היא אמרה וצלצול הפלאפון שלה נשמע.
אני:"אני מקווה בשבילך" אמרתי והיא רצה לפלאפון.
"הלו?","אצל הגר","כן אני יתארגן ואבוא ."
שמעתי את קולה של יעל מהחדר .
נכנסתי לחדר ,
יעל:"יאללה מאמי אני מתארגנת ועפה"
אני:"לא נו , בואי נשב נוכל משהו קודם"
יעל:"עזבי אני כבר אוכל בבית , גם ככה אימא שלי עצבנית עלי"
אני:"בטוח?"
יעל:"כן, תודה מאמי"
אני:"טוב , אני ילווה אותך גם ככה אני צריכה ללכת לשקד".
שמעתי את הדלת נפתחת , ירדתי למטה וראיתי את אימא.
אני:"איפה היית?"
אימא:"בסידורים , איך היה אתמול?"
אני:"כיף.."
אימא:"מתי חזרת?"
אני:"בשתיים ככה"
אימא:"טוב.."
אני:"אני מלווה עכשיו את יעל ואני הולכת לשקד"
אימא:"מה עם שיעורים?"
אני:"אין לי"
אימא:"בסדר"
עליתי למעלה , יעל הייתה במחשב .
אני:"אני מתארגנת ואנחנו יוצאות"
יעל:"טוב"
לבשתי גופיה לבנה ומעליה סווטשרט שחור , סקיני ג'ינס ונעלי אולסטאר שחורות .
שמתי עיפרון שחור וקצת סומק ועשיתי קוקו גבוה .
"יוצאים?" אמרתי והסתכלתי על יעל.
יעל:"כן"
שלחתי לשקד הודעה :&" מאמי אני יוצאת עכשיו"&
שקד: &"טוב מאמי שלי"&
-
בדרך העברנו חוויות מהמסיבה עד שהתפצלנו .
יעל:"טוב, ביי היה כיף"
אני:"גם לי , דברי איתי" ונתתי לה נשיקה על הלחי .
-
לקח לי 5 דק' עד שהגעתי לשקד .
דפקתי בדלת,
שקד:"כנסי" שמעתי את קולו של שקד .
פתחתי את הדלת והתקרבתי לספה שעליה שקד ישב.
שקד:"היי" הוא חייך ונתן לי נשיקה .
עלינו לחדר שלו והתיישבנו על המיטה .
שקד:"התגעגעתי אליך"
אני:"גם אני אליך" אמרתי וחיבקתי אותו .
לפתע נישלח אלי SMS וראיתי שזה מרועי , ישר סגרתי את הפלאפון מבלי להסתכל .
שקד:"ממי ה-SMS ?"
אני:"סתם .. מסלקום" התחמקתי.
שקד:"אה.."
אני:"בוא נעשה משהו יא סבא"
שקד:"אני לא יכול , אני זקן מדי" צחקנו שנינו .
שקד:"אחח כמה שאני אוהב אותך"
הוא התקרב לשפתי שפתיו הרכות והנעימות עשו לי צמרמורת ופתאום נזכרתי כמה אני אוהבת אותו , כמה הוא חשוב לי.
אני:"גם אני , אני כ"כ אוהבת אותך"
הוא הצמיד אותי לקיר ונישק אותי נשיקה מלאת אהבה שגרמה לי לשכוח את אתמול, שגרמה לי לחשוב רק עליו.
אחרי כמה שניות התנתקנו והרמתי את מבטי אליו, שפתיו נצצו והיה בא לי לאכול אותו,
שקד:"מה...?" הוא הסתכל עלי.
אני:"אני מתה עלייך" חייכתי חיוך קטן
שקד:"גם אני עלייך" הוא הסתכל עלי והחטיף לי עוד נשיקה קטנה על השפתיים ונשכב על המיטה כשראשו עלי, שיחקתי בשיערו הרך וחשבתי לעצמי, לספר לו על אתמול? הרגשתי רעה, וידעתי שהוא יתחרפן אם אני יספר לו,
"שקד..." פלטתי בלי כוונה.
שקד:"אה מאמי?"
אני:"אממ... תשמע..."
שקד:"שומע"
אני:"אאא , רוצה לצאת החוצה אולי?"
שקד:"לא קר מדי?" הוא הרים את ראשו אלי.
אני:"כן, צודק"
שקד:"זה מה שרצית?"
אני:"אממ... כן." השתקתי את עצמי. "בערך" המחשבות לא הניחו לי והייתי חייבת להוציא את זה, למרות שלא קרה כלום.
שקד:"מה...? מה קרה?" הוא אמר והתיישב לידי.
אני:"אתמול במסיבה..." שיחקתי באצבעותיי ולא העזתי להסתכל עליו.
שקד:"הגר מה יש?"
אני:"סתם, היה שם איזה מישהו, אבל לא קרה כלום"
שקד:"מה?" הוא אמר ושם את ידו על הראש, כאילו לא מבין.
אני:"סתם, הוא רצה לרקוד, ואני ואתה היינו די בריב, אבל לא קרה כלום. רק טיפה רקדנו, ואז..."
שקד:"הגר" קולו נשמע פגוע.
אני:"מה?" הסתכלתי היישר לתוך עיניו בלי פחד.
שקד:"הוא נגע בך?"
אני:"מה זאת אומרת?" דיברתי בשקט.
שקד:"קרה ביניכם משהו?" הוא אמר בחשש.
אני:"תקשיב לי עד הסוף..." הכנתי אותו למה שאני הולכת להגיד.
שקד:"אז קרה ביניכם משהו" הוא קם מהמיטה ונעמד מולי כשידיו על ראשו.
אני:"תקשיב רגע" ניסיתי להוריד את ידיו מפניו אך הוא הרחיק אותי.
שקד:"קרה משהו או לא?"
אני:"הוא ניסה לנשק אותי ואז זזתי. וסיפרתי לו שיש לי חבר שאני אוהבת. וכאן זה נגמר!"
שקד:"התנשקתם?" הוא התהלך אחורה כשהוא מסתכל עלי.
אני:"לא! תקשיב רגע!" הסתכלתי עליו חסרת אונים.
שקד:"מה לא? הרגע אמרת את זה" הוא צחקק לעצמו אבל ראיתי כמה הוא נפגע.
אני:"הוא לא הספיק לגעת בי, כי ישר זזתי והלכתי. וזהו. לא קרה כלום" ניסיתי להסביר את עצמי.
שקד:"והוא היה איתך כשדיברנו אתמול בפלאפון?"
אני:"בערך" סגרתי את עיניי ולרגע הצטערתי על שהתחלתי לספר לו, הוא ישנא אותי עכשיו, הוא לא ירצה לראות אותי יותר.
הרגשתי את ידו מלטפת את שיערי,
שקד:"עד שהדברים התחילו להסתדר. למה הרסת את זה?" הוא אמר ואני פקחתי את עיני , מחזיקה בידו ומסתכלת בו.
אני:"זה לא היה בכוונה"
שקד:"תראי כמה אנחנו רבים" הוא נשם נשימה עמוקה.
"אולי זה פשוט לא מתאים, אולי זה הגורל"
אני:"מה?"
שקד:"אני לא יודע. אני אוהב אותך"
אני:"גם אני אותך" קמתי אליו וחיבקתי אותו חזק, לא רציתי שניפרד, לא רציתי שזה יגמר, לא ככה, עדיין לא, אני אוהבת אותו יותר מדי בשביל שנזרוק את זה לפח ככה.
שקד:"מה את רוצה לעשות?"
אני:"אם אתה לא רוצה שנמשיך יחד רק תגיד" לקחתי צעד קטן אחורה והרגשתי איך עיניי נרטבות.
שקד:"אני לא יכול."
אני:"מה אתה לא יכול?"
שקד:"להיפרד ממך"
אני:"מה זאת אומרת?"
שקד:"אני יותר מדי אוהב אותך,"
אני:"אז..."
שקד:"אני פשוט לא יכול לסבול את המחשבה שהתנשקת עם מישהו אחר"
השפלתי מבט והתיישבתי בחזרה על המיטה.
שקד:"אני לא יודע, הגר"
אני:"אב.."
שקד:"אני רוצה לחשוב על הכל"
אני:"אתה נפרד ממני?"
שקד:"לא, אני רק רוצה לחשוב על הכל"
אני:"אז מה אתה אומר בעצם?"
שקד:"עדיף שתלכי עכשיו" הוא הלך לעבר ארון הבגדים שהיה פתוח. כשהוא מנסה שלא להסתכל עלי.
קמתי לאט, הסתכלתי עליו כל הזמן, לקחתי את הדברים שלי ויצאתי מהחדר.
ירדתי מהר במדרגות, כמעט ורצתי מרוב לחץ,
אמא של שקד הייתה במטבח והסתכלה עלי כשירדתי,
...:"ביי הגר" היא חייכה אלי,
אני:"ביי" ניסיתי לחייך קצת ויצאתי מהבית,
התחלתי ללכת לכיוון הבית, לא רציתי להתקשר לאמא שתבוא לקחת אותי, למרות שהיה קפוא בחוץ. רציתי לחשוב על הכל,
אולי מה ששקד אומר נכון? אולי זה נכון שנכיר עכשיו אנשים חדשים, שנראה עוד עולם, שנשתחרר קצת אחד מהשני, הרי אנחנו רק רבים, אנחנו לא באמת נהנים מכל זה.
למרות שאני כן אוהבת אותו, מאוד.
המחשבות נדנדו לי בראש בזמן שטיפות גשם התחילו לרדת,
פתאום נזכרתי ב-SMS שרועי שלח לי שלא הספקתי לקרוא,
בדקתי מה הוא כתב –
&"בא לך להיפגש?"&
חייכתי לעצמי חיוך קטן, למרות שאני יודעת שאני רק מסבכת לעצמי את החיים,
למה אני עושה את זה לעצמי בכלל? אני צריכה לגמור עם כל זה, מה אני צריכה את זה?
אז מה אם הוא כזה חמוד, ואז מה אם הרגשתי אחרת איתו, לא כמו עם שקד,
הרגשתי משהו אחר, משהו חדש, רענן.
החזרתי לו מהר תשובה-
&"עכשיו?"&
רועי:&"עד שאת עונה, כבר אין טעם"&
אני:&"סליחה"&
רועי:&"קרה משהו?"&
אני:&"בערך"&
רועי:&"...."&
אני:"&סיפרתי לשקד על המסיבה, והוא די סילק אותי מהבית שלו"&
לא עברה דקה מאז ששלחתי לו את ה-SMS והוא התקשר, מיד עניתי,
רועי:"הוא סילק אותך מהבית שלו?" הוא אמר לא מבין.
אני:"הוא אמר שהוא רוצה לחשוב קצת. אני מבינה אותו. אני לא הייתי מצליחה לסלוח לו אם הוא היה מתנשק עם מישהי אחרת"
רועי:"אבל לא התנשקנו. אני נישקתי אותך, ואת זזת!" הוא הדגיש את ה"אני" וה"אותך".
אני:"עדיין"
רועי:"אל תדאגי, אני יכול להבטיח לך שהוא יבין מהר מאוד שהוא לא יכול בלעדייך"
אני:"אין אתה כל כך בטוח?" החלשתי את קולי.
רועי:"כי... איך אפשר שלא? את באמת אוהבת אותו... והוא באמת אוהב אותך. ואם הוא באמת אוהב אותך אז הוא לא יסכים לוותר עלייך"
אני:"אולי"
רועי:"וגם אם לא תחזרו, זה לא סוף העולם, את יכולה להכיר עוד בנים, תחשבי על זה בתור הפסקה קטנה, רק כדי לראות מה טוב לכל אחד. אני חושב שגם את צריכה את זה. לא רק הוא"
אני:"אני לא יודעת..." הגשם טיפה התחזק והתחלתי ללכת מהר יותר.
רועי:"די, אל תחשבי על זה" הוא היה נשמע כל כך חמוד.
אני:"איזה חמוד אתה. תודה על הכל" חייכתי קצת.
רועי:"בשבילך הכל" הוא אמר ויכולתי לשמוע בקולו שהוא מחייך.
רועי:"אז... אין לי את האייסי שלך!" הוא פתאום נזכר.
אני:"כן, נכון... אתה רושם?"
רועי:"כן" הוא אמר כשהוא מחכה.
הבאתי לו את מס' האייסי שלי , והמשכנו לדבר קצת עד שהגעתי הביתה,
אחר כך נפרדנו לשלום, והוא באמת עזר לי, אולי באמת כדאי שאני אחשוב על הכל, שאני אנצל את ההזדמנות הזאת כדי לראות מה טוב בשבילי, כמה שאני אוהבת את שקד, וכמה שקשה לי בלעדיו.
הבית היה ריק, אמא השאירה לי פתק שהיא ואבא נסעו לחברים ושאני אחמם לי אוכל מהמקרר.
שמחתי להיות קצת לבד בבית, בלי רעש, קצת מנוחה לעצמי, למחשבות שלי...
הדלקתי את המזגן בבית על חימום,
בינתיים עליתי לחדר להחליף בגדים כי הייתי רטובה לגמרי.
התפשטתי וקפאתי מקור, שמתי טרנינג של "הנס" בצבע ירוק כהה,
סתם חולצת טי שירט, ומעל סווטשרט חמים ועבה בצבע לבן, שמתי גרביים עבות,
קמתי ממיטתי והסתכלתי במראה, שיערי היה רטוב לגמרי, הורדתי את הקוקו ופיזרתי את השיער, עשיתי קוקו חדש, והורדתי את האיפור שטיפה נמרח.
התקרבתי למחשב, והתיישבתי על הכיסא, התחברתי לאייסי, וראיתי הודעה ממס' לא מזוהה, ניחשתי שזה רועי, ואישרתי אותו. התכתבנו קצת וירדתי למטה,
הבית כבר התחמם והיה נעים.
לקחתי את שלט הטלוויזיה בסלון ופתחתי על ערוץ MTV.
בינתיים עשיתי לי שוקו חם, והתקשרתי לאור, לספר לו על הכל.
היו 4 צלצולים ושמעתי את קולו של אור,
אור:"אה הגרוש" שמעתי שהוא מחייך.
אני:"היי" חייכתי קצת.
אור:"מה קורה?"
אני:"בסדר. מה... מה איתך?"
אור:"מצוין."
אני:"תקשיב"
אור:"אה, איך היה במסיבה אתמול?"
אני:"איך אתה יודע?"
אור:"יעל סיפרה לי..."
אני:"אה, טוב יש לי הרבה לספר לך"
אור:"נו אז דברי כבר" הוא אמר בלחץ.
אני:"אוקי אז ככה, היינו במסיבה אתמול..." התחלתי לספר לו את כל הסיפור מתחילת המסיבה ועד הרגע שהגעתי הביתה.
אור:"או-אה"
אני:"ראית מה זה?" צחקתי לעצמי.
אור:"את ילדה מתוסבכת, אמרתי לך כבר?"
אני:"תודה אורוש' ,יש לך משהו אחר להגיד? משהו קצת מועיל?"
אור:"כן ! תעזבי את רועי !, שקד ממש אוהב אותך, ואת אותו ! ממש לא ברור לי איך אתם מצליחים להרוס את היחסים ביניכם כל פעם מחדש"
אני:"כן אה..." טון הדיבור שלי השתנה מיד.
אור:"תקשיבי הגר, אני הכי רוצה בטובתך, את הידידה הכי טובה שלי. אני רוצה שתהיי מאושרת, ושתפסיקי כבר להיפגע."
אני:"אבל אתה רואה שעם שקד אני נפגעת" התנגדתי.
אור:"אז לא יודע. אולי באמת מה שאת צריכה זה לנסות מישהו חדש."
אני:"אין לי מושג מה לעשות"
אור:"בצדק. תקשיבי תתני לדברים להתגלגל, תראי מה קורה בימים הקרובים ותחליטי עם שקד מה טוב בשבילכם, ומה אתם מעדיפים. לדעתי זה מה שהכי עדיף"
אני:"אתה צודק. ואין לי סיבה לדאוג בכלל" ניסיתי להרגיע את עצמי.
אור:"ברור שאין לך סיבה לדאוג"
דיברנו על עוד קצת קטעים במסיבה, והרצנו קצת צחוקים,
פתאום שמעתי דפיקות ממש חזקות בדלת,
אני:"אממ... אור, דופקים בדלת. אני ידבר איתך אחר כך"
אור:"טוב מאמי."
אני:"ביי" אמרתי מהר וניתקתי, נלחצתי מאוד מכל הרעש ,
הדפיקות רק התחזקו והתחזקו,
התקרבתי לדלת במהירות, והתלבטתי אם לפתוח או לא,
לרגע הדפיקות הפסיקו, פתחתי את הדלת לאט לאט ולא האמנתי למראה עיניי.
המשך יבוא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
כותבות סיפורים ( =