~עריכה~

כאן מיכל. אני רוצה להגיד כמה דברים, מאסיה וממני, ואני מניחה שעוד בנות מהצוות יסכימו איתנו.

קודם כל, סליחה. סליחה בפני כל מה שחיכה לעיצוב, לתיקון, לעזרים או כל דבר אחר. באמת שאנחנו מצטערות. הסגירה באה אחרי פוסט ועיצוב חדשים, וזה נראה כאילו הכל חוזר למסלול, ואז פתאום עדן פרסמה את הפוסט הזה. באמת שזאת הייתה הפתעה, גם לנו. ובאמת שקשה להגיד, אבל כן. היא שיקרה לנו. היא ביקשה את הסיסמה החדשה, ואנחנו נתנו לה. נכון שלא היינו חייבות, אבל בכל זאת, היא המקימה של הבלוג. היא ביקשה את הסיסמה כדי "להעלות עזרים חדשים", לפי מה שהיא אמרה, ואז פרסמה את הפוסט הזה ושינתה את הסיסמה, בלי לתת אותה לאף אחד.

אז הנה עדן, בקלות השגנו את הסיסמה. אבל אנחנו לא נחזור. ולא בגלל ש"אין גרפיטי בלי עדן", פשוט כי לא מגיע לך אחרי כל השקרים האלה. אחרי כמה שניסית להוציא אותנו הרעות. אף אחד לא "העיף" אותך מהצוות. זה רק מה שאת רוצה לראות. למה אף פעם לא סיפרת על כל הפעמים שהחלטת שאת עוזבת, ואנחנו עשינו איתך שיחות של שעות במסן עד שהשתכנעת להישאר? למה לא סיפרת על כל הפעמים שתמכנו בך? על כל הפעמים שעזרנו? למה?

ולמה את לא רוצה למסור את הבלוג למישהו אחר? אני אענה לעצמי. את לא רוצה לראות את גרפיטי מצליח בלעדייך.

אז הנה, עכשיו סוף-סוף רואים שאת זאת שלא בסדר. מרוב שניסית לא "להתלכלך".

ואני לא מתביישת להגיד. כן, לדעתי הפריצה האחרונה שגם החליפה את המספר זאת את. יכול להיות שלא, וסתם יצאתי מפגרת, אבל יש כמה דברים שחיזקו אצלי את המחשבה הזאת.

אז תפסיקי להיתמם. את לא הנפגעת כאן. את הפוגעת.

ואנחנו רוצות להגיד לכל השאר, אלה שתמכו בנו כל הזמן וחיזקו למרות כל הבלאגן שהיה כאן לאחרונה, תודה רבה. לא קל לעזוב את גרפיטי, במיוחד אחרי כל המאמץ שהושקע כאן. אחרי שהתפרסמנו ככה, והגענו להישגים האלה.

ולא קל לעזוב אתכם, כי זאת באמת לא האשמה שלכם.

אבל בכל מקרה זה היה צריך לקרות מתישהו, הרי הבלוג לא יכול להישאר לנצח. אולי זה פשוט הוקדם קצת.

צריך בכל דבר לחשוב על הצד החיובי, גם אם קשה לראות אותו. הרי עוד מעט מתחילים הלימודים, חייבים להשקיע. ללמוד למבחנים כמו שצריך. אולי עדיף ככה.

באמת שהיה לנו כיף לעזור לכם, תודה שהבנתם כמה אנחנו משקיעות בכל פוסט. תמיד היו תגובות של "וואו!איזה השקעה!" או "פוסט מדהים" ובאמת שזה כיף :)

ודבר אחרון, אנחנו עדיין ניכנס לישרא. נמשיך להשגיח על העתקות (של השם או של תוכן. אהמ.) ראיתי כבר כמה כאלה, אז כדאי לכם להפסיק עם זה. הבלוג ישאר פתוח בינתיים, כדי לעזור לכם. זאת הרי המטרה. אבל אם נראה שיש הרבה העתקות, הוא יסגר לגמרי.

אז כנראה שכאן הבלוג סגור סופית.

אין לכם מה להתאבל על זה. נכון שזה עצוב, אבל חייבים להמשיך הלאה. יש עוד בלוגי עיצובים ועזרים איכותיים מאוד בישרא.

בהצלחה ל כ-ו-ל-ם בשנת הלימודים הקרובה ובכלל בהצלחה בהמשך.

אתם מוזמנים לשמור איתי על קשר, במסן: [email protected]

ואת אסיה תוכלו למצוא ברנואר שבפעילים.

אני אולי אצטרף לאיזשהו בלוג. אבל לא נראלי שזה יהיה בקרוב, בכל מקרה אני מבטיחה לעדכן בקשר לזה.

אוהבות אתכם מאוד מאוד

- - - - - - - - - -

שלום

זאת עדן

חזרתי לשלוט בבלוג במטרה אחת ויחידה

לסגור אותו

לא לא מדובר הפעם בפריצה

 זו אני שהחלטתי ככה. גרפיטי היה בלוג נפלא . היה לנו צוות מעולה. בחלק מהזמן

המיוחדות של גרפיטי היתה בצוות הגדול שבו. וזה מה שלדעתי הביא אותו למקום הגבוה שהוא הגיע . אבל זה בסופו של דבר גם מה שהרס אותו. היתי יותר מידי טובה. נתתי כמעט לכל מי שרצה להצתרף לבלוג. היו הרבה שתרמו באמת אבל גם הרבה שניצלו את זה. שפגעו בי. שחתרו תחתי ועשו הכל כדי שאני לא אהיה פה. אני שהקמתי את הבלוג ב10 האצבעות שלי  מצאתי את עצמי נזרקת מהבלוג. נכות שיגידו שאני פרשתי אבל בעצם הביאו אותי למצב שלא נותרה לי ברירה.

זה היה מדהים לראות את השמחה אצל כמה מאלה שחשבתי שהן חברות שלי. כשעזבתי את הבלוג. את השמחה על שעזבתי. זה הגיע אפילו להאשמות כאילו אני עומדת מאחורי כל הפריצות והבעיות שהיו בבלוג.  אגב פריצות . אני יודעת בדיוק מי עמדו מאחורי כל הפריצות וההפרעות וגם המסרים למנויים. ואגב מדובר ביותר מאדם אחד

אז זהו

חזרתי

חזרתי כדי לסגור את הבלוג באופן סופי

כמו שמישהי אמרה. אין גרפיטי בלי עדן

בנתיים אני לא מוחקת אותו אבל גם זה יקרה בקרוב

עכשיו הסיסמא רק אצלי וכך זה ישאר

תודה לכל מי שאהב את הבלוג ותמך ברגעים הקשים

צר לי שהגענו לרגע הזה אבל זה בלתי  נמנע

אתם יכולים להגיב נאצה . לקלל . לכעוס. יש כמה שאני יודעת שיעשו את זה אבל זה לא משנה לי . את ההחלטה קיבלתי והיא לא תשתנה

גרפיטי סגור לתמיד