לפני כמה ימים סיימתי לקריא ספר "אוהבת לא אוהבת" של אמילי גיפין הספר מספר על בחורה בשם אלן נשואה באושר אבל הכל משתנה כשהיא פוגשת את האקס שלה במקרה .
כולנו מכירות ואפילו מקירים את ההרגשה כשרואים את האקס או האקסית זה ידוע בכינוי האקס המיתולוגי במיוחד אם זאת הייתה מערכת יחסים ארוכה ואינטנסיבית
הפרפרים בבטן המחשבות על מה היה אם שוב נהיה זוג אפילו שיש לנו כבר בן\בת זוג .רגשות האשמה הנובעות מהמחשבות האלו השקרים הקטנים לגבי המחשבות אפילו כשאומרים "אני אוהב\ת אותך" מרגישים כאילו אנחנו לא בטוחים בזה .
הספר העלה בי מחשבות לגבי מה באמת קורה ועד כמה הבחירה הנכונה בעבר או בהווה שלנו נכונה עבורנו.
אני יכולה להגיד בכנות למה אנחנו כן נכנעים לרגשות הסוחפות הקשורות לאקס\ית העבר צף הרגשות עולים.אני יכולה להגיד בכנות למה זה ככה כי יש לנו עבר משותף רגשות רדומים שנדחקו או שלא נדחקו עד הסוף או שכן עברו וצפו בגלל העבר.
האקס המיתולוגי הוא באמת מיתולוגי לא יותר מזה רק עבר שבפגישה מקרית או לא מקרית צף ומעלה רגשות וגורם לנו להרהר האם עכשיו יותר טוב לנו מאשר היה פעם איתו ביחד.וידידים אף פעם לא נהיה עם האקסים שלנו זה בלתי אפשרי כי תמיד לאחד יציקו הרגשות!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
