על הגבול בין דמיון למציאותפיירו במסיכה של ארלקינו |
| 5/2009
אני מצטערת
לא מגיע לי שתסלח לי.
| |
החלאות האלה
החלאות האלה, עשו פרצוף מרחם.
החלאות האלה, שאמרו שהם דואגים בגללי.
החלאות האלה, שנתנו לי איום מוסווה
ולקחו לי את הסכין.
בגללם, אפילו לחתוך
כמו בנאדם
אני לא יכולה.
אז אני נועצת ציפורניים.
מה עוד נשאר לי לעשות?
אז ברחתי אליו.
כי הוא היה חייב להבין, נכון?
אז זהו, שלא.
והוא סתם עורר עוד פצעים ישנים.
חשבתי שזמנם
תם.
טעיתי.
אז הוא עורר את כל הפצעים האלה, ועשה פרצוף מודאג, ושאל אם הכל בסדר.
כן. הכל טוב.
ברור שלא, אידיוט!
כאילו שאתה לא יודע.
הרי בעצם, זה התחיל בגללך.
אתה היית אשם.
ועכשיו, אתה שכחת.
ואתה לא יודע, שאני זוכרת.
"סלחי לי."
"אין לי על מה לסלוח."
"גרמתי לך כאב."
"הכאב הזה הוא כלום, בהשוואה לכאב שלקחת ממני."
"לא הייתי צריך להביא חדש."
וזה לא רק אתה.
איך שכחתם, כולכם, וכל-כך מהר?!
ובצדק.
| |
החבר שהלך
לרגע מטורף אחד האמנתי ששמעתי את קולך במסדרון. תקווה עצומה גאתה
בקרבי, ורצתי אל מקור הקול כמו מתוך טירוף מאושר. היה לי קשה להבין איך,
אבל האמנתי שתהיה שם. שמעתי את הקול שלך.
רק הם היו שם, נועצים בי מבט שופט. שמעתי אפילו את אחד מהם מבטא זאת בקול רם. איך היא מעזה להיות מאושרת כל-כך, אחרי שאיבדה אותו.
ברחתי משם. לא ידעתי לאן רצתי, אבל פתאום ראיתי את החרב שאיתה נהגת להתאמן
מבזיקה מבין העצים, והבנתי שאני נמצאת בחורשת האימונים שלנו.רצתי בעקבות
הבזק החרב, אך רק הריקנות פגשה אותי.
לא ידעתי לאן ללכת. לא היה לי איפה להסתתר מהאמת הנוראה. אתה אינך.
רק הנהר יכל להצילני, הנהר דרכו עזבת אותי, הנהר שסייע לך בבריחתך.
טבלתי את רגליי במים הקרים. בהיתי באוויר במים שהיו לפני, ולא יכולתי לעכל
זאת. לרגע רציתי שהגשר עליו ישבתי ייקרוס, רציתי שכל העולם יזדעזע, רציתי
שלאובדן שלי לא יהיה טעם מריר ויומיומי שכזה. רציתי אסון.
פתאום עינייך הבזיקו אליי בזעם מתוך הכחול העמוק של המים. ידעתי מדוע אתתה
כועס, ידעתי ששנאת את האגואיסטיות שבמחשבותיי, אך כל זה כבר לא שינה הרבה.
אתה היית שם, וזה כל מה שהיה חשוב לי. פתאום כל-כך רציתי לגעת בך, רק
נגיעה רגעית קטנה...
איבדתי את שיווי המשקל ונסחפתי אל המים. הנהר לקח אותי אליו, ואני רק המשכתי לחפש, תור אחר המגע האחרון שלך....
| |
ותמיד תזכור, שסגול זה סך הכל עירוב של אדם וכחול..
| |
רשימת האנשים שאם כל העולם היה דומה להם, זה היה הופך לגן עדן.
1. החתול
2. ד'ארטניין
3. מאבלונג
4. וינט
5. גרישה
6. קאימור
7. אולגה
8. אירנה
9. הרוזן דה לה פר
10. רובין הוד
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
