*כן, כן, אני יודעת שהוא כבר עבר, אבל רציתי לומר משהו..*
כל שנה מגיע אותו יום בו אני עצובה,
הרבה נושאים עוברים לי בראש והוא מלא מחשבות.
יש הרבה זיכרונות של כל השנים שאני זוכרת שבהם הסבירו לנו על השואה ועל כל מה שקרה.
הטרור, כי בעתם הנאצים היו טרוריסטים לדעתי, היה דבר נורא ואיום.
מלחמת העולם השנייה הקרתה בגלל גזענות נוראית.
למה לשנוא את השונה ממך?! כולנו בני אדם!
גזענות היא דבר שמכעיס אותי מאוד בגלל שבסופו של דבר כולנו בני אדם ועזבו בני אדם, למה כל עם או כל מדינה לא יכולה להסתדר והאנשים בה לא יכולים להסתדר ולחיות כולם ביחד בשלום?
מדוע כולנו כה זועמים אחד על השני?
למה כולם כה ביקורתיים, אגוצנטרים ואנוכיים?!
בואו נגיד שנראה שגם אני אחת מהם, כולם הם- הם.
לכולם יש בעיות עם אנשים סביבם, לאו דווקא עם אחר,
אבל מה שבטוח זה שאין בנאדם שמסתדר עם כולם.
זה מתחיל מקטן, אבל נהיה גדול.
כמו הלאומיות שנהפכה ללאומנות, בסופו של דבר הלאומנות נהפכה לגזענותץ
ניאו- נאצים, כל סוג שהוא, כל עם שהוא, גזענים שלא מסוגלים לקבל שונים מהם.
בשואה אלה היו הגרמנים(ועוד) חסרי הלב עם הדרכים האכזריות וחסרות הרגשות. לעגו לכל יהודי, התעללו בכל יהודי, רצו להרוג כל יהודי!
בית חרושת למוות, אומר לכם משהו?
לי זה נותן מחשבה על בית חרושת לבובות שנהיה בית חרושת להריגה ולא לאריגה.
ומה עם קרמטורים?!
אני אומרת הרג בדם קר וציני!
לא רציתי לחפור על זה, אבל ככה יצא.
המילים העקומות שלי פשוט נכתבו מעצמן ולא יכולתי לעצור.
ולמרות שכעיקרון לא הייתי אמורה להיות יהודייה לפי המסמכים,
אני, אמא והאחים התגיירנו ואני יהודייה שלמה,
וחוץ מזה גם מכיתה ז' אני מתה להיות במשלחת לפולין.
שנה הבאה אני אהיה איפה שנרצחו 6 מיליון יהודים ו27 מיליון רוסים(ועוד).
ולמה אני מציינת עוד מספר?
כדי שיזכרו שיש מי שנלחם למען היהודים באמת ולחלוטין ונהרגו אצל הרוסים יותר ממה שנהרגו אצל ארה"ב ואצל היהודים ביחד! תנו כבוד.
קיצר שנה הבאה המשלחת לפולין.
לא מפסידה את זה בעד שום הון שבעולם.
*זהו, החפירה הסתיימה*