בואי שובי להביט בעניי
בואי חיזרי הביתה, כי כבר ניהיה מאוחר
קראתי עכשיו פוסט ב-PORN LIFE STAR
על השואה, והגיבורים שהם סבא וסבתא של כל אחד מאיתנו, אולי סבתא רבא שהייתה בהריון, אולי משפחה שלמה שזייפה מסמכים "והפכה לנוצריה"
על פרטיזנים, על אנשים שברחו מהגטו ועלו לארץ באוניית מעפילים והקימו את הד ארצי. (2 הסיפרים הראשונים שלחי, השאר של ילדים מהכיתה שלי)
וחשבתי, כמה קטנים החיים שלנו, הבעיות הקטנות האלה-השיער לא מסתדר, הילדים צוחקים.. שזה בעיות ממש ממש קטנות, ביחס למה שעברה המשפחה שלכם.
אבל לא על זה רציתי לספר.
היום הלכנו עם בצפר להצגה" תמונה משפחתית"
והיה שם קטע, שהסבא מספר על הכלא בסיביר, ואיך שהק.ג.ב באו לבית שלו, לקחת אותו (עיתונאי האותה תקופה)
ואשתו בהריון שואלת "למה?"
בא השוטר.
ובעט לה בבטן.
אז האיש שאל "למה?יש תינוק בפנים"
אז השוטר שבעט
מחייך ואומר
"עכשיו אין"
אני פשוט בכיתי.
אני לא יכולה. אני כל הזמן חושבת חושבת על זה.
חשבתי אולי אני אספר למישהו,זה יעבור קצת.
כזה רוע לב. לא מאמינה.
כמה את יפה תמיד
וכמה היום
ולא מזמן (האמת אתמול אבל הכל כוכך עמוס שאני לא זוכרת מה לבשתי אתמול)
קראתי בעיתון המקומי שראיינו ניצול שואה,
והוא סיפר שכשהנאצים (יימח שמם וזכרם)
היו צריכים לגרש את היהדים, מה הם עשו?
בהתחלה ירו ב-500 איש (זה היה לפני הגטו)
ואז
נכנסו לבית חולים, לקומה העליונה
ופשוט זרקו את האנשים מהקומה העליונה.
עכשיו אני קצת פחות בשוק מאשר כשקראתי אתזה, אבל..
זה פשוט רשע.
והקטע עם התינוק משגע אותי.
ראר
יאעו נרשמתי לזוז במחול D :
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הילדה שישנה עם טדי : ]