לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

se Monifik


הבלוג הזה הוא גם בלוג אישי, גם עזרים ועיצובים וגם שירים וסיפורים. קיצר, בלוג פשוט מוניפיק!!

Avatarכינוי: 

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

2/2009


הפעם כתבתי סיפור שאני באמת מרוצה ממנו ושאני באמת הולכת לכתוב לו המשך.

תהנו !

 

החלום.

 

בלילה ההוא היה לי חלום, חלום ששינה את חיי.

 

עמדתי באמצע קרחת יער.מסביבי היו ברושים וארזים,גבוהים ואיתנים, ירוקי עד.

תחת רגלי היה עשב רך ומסביבי היו פזורים פרחים יפיפיים בשלל צבעים.

פתאום ראיתי שני פרפרים לבנים חגים זה סביב זה והתחלתי ללכת אחריהם.

 הגעתי למקום שבו החל שביל צר, סקרן אותו לאן הוא מוביל אז הלכתי בעקבותיו.

 כאשר הגעתי לסופו של השביל ראיתי דלת גדולה מעץ.

פתחתי את הדלת ואז...

ראיתי מישהו בפתח הדלת , עברה בי צמרמורת.

לא הצלחתי לראות את פניו.

התקרבתי אליו, ניסיתי לגעת בו והוא נעלם, כמו אבק ברוח.

במקום שבו האיש עמד קודם לכן הופיעו שוב הפרפרים הלבנים, הם הובילו אותי דרך דלתות שלא הובילו לשום מקום ודרך חדרים חסרי תכלית.

לבסוף הגעתי לעוד דלת גדולה כקודמתה, פתחתי אותה.

החדר הוצף באור השמש ובאוויר היה ריח של אביב.

גיליתי שאני נמצאת בשדה ענק של פרחים ריחניים צובעוניים.

 שיערי ושמלתי התנופפו ברוח.

באופק ראיתי שפת אגם שמימיו הצלולים נצצו באור השמש.

התחלתי ללכת לעבר האגם ואז פתאום ראיתי את אותו האיש, שוב.

ניסיתי להתקרב אליו אך ככל שהתקרבתי כך הוא התרחק.

 כל כך סיקרן אותי מי זה האיש הזה ולמה הוא כאן, אבל הוא נעלם באופק.

הגעתי לאגם, פשטתי את בגדי והשתכשכתי במים הצוננים.

צללתי עמוק, הכי עמוק שאפשר.

 עולם תת מימי יפיפה נתגלה לפני.

שלל דגים צבעוניים וחיות ים מעניינות, אלמוגים ואצות.

מעלי עברה להקה ענקית של דגים כסופים שקשקשיהם נצצו באור השמש שחדר את שכבת המים.

הם נעו סביב סביב כבמעין ריקוד.

עליתי מעל פני המים ונחתי על שפת האגם.

כאשר התעוררתי נוכחתי לגלות שזו הייתה שעת דמדומים.

השמש החלה לשקוע והשמים קיבלו גוון ורדרד כתמתם.

להקה של ציפורים עופפה בשמיים לעפר האופק.

השמש שקעה והירח עלה. הצרצרים החלו לשר סרנאדות.

נשכבתי על העשב והבטתי למעלה על הכוכבים הפזורים בשמיים, מנצנצים כמו יהלומים.

אט אט הכול החל להיות לבן.

לא שמעתי דבר, לא הרגשתי דבר ולא הרחתי דבר. רק ראיתי לבן, רק לבן.

פתאום הכול נעשה שחור, חשוך ומעיק.

 החלתי לשמוע רעשים שהרתיעו אותי, הרשתי שרוח עזה נושבת בעורפי.

מישהו או משהו רדף אחרי.

רצתי ורצתי עד שלא יכולתי יותר, מעדתי ונפלתי עם פני לרצפה, על הקרקע הקרה וחסרת הרחמים.

 פחדתי , פחדתי כל כך אבל לא ידעתי ממה.

ואז הדבר הזה תפס אותי חזק ביד, הוא סובב אותי וכמעט שראיתי את פניו אבל אז התעוררתי.

 



אני אשמח לתגובות רציניות.

:]]

נכתב על ידי , 12/2/2009 23:33  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,560
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרותמי 3> אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רותמי 3> ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)