כמה דברים שמצאתי תוך כדי חיטוט בדברים שלי...
מה אני עושה פה? נעלמה לי הדרך ואני לא מוצאת אותה . אין פה אנשים שאוהבים אותי. באמת. אנשים שאיתהם אני יכולה להיות אני. אנשים פה כל כך זרים. מרגישה כלך כך לא שייכת. הלוואי וידעתי מה אוכל אותי כל כך. לא מרגישה טוב בשום מקום.
מחפשת כל פעם מישהו כדי להתנחם במעט מגע גופני. אז איך הופכים להיות שלמים?
-
-
משחקת בכל כך הרבה קקי. מחפשת משהו אמיתי ורציני. נמאס לי מסטוצים. זה כל כך הרבה לבקש? יש לי צורך אינסופי לכתוב. פשוט לפרוק הכל. מרגישה את הבס בתוכי ורוצה להרגיש שם משהו אחר. מכחה לריק הזה בתוכי שיתמלא. המבט המרוקן הזה. רוצה לנגן על כלי מלוכלך. לפעמים טהורה כמו מלאך ולפעמים מזוהמת כמו ביוב. אולי הפעם?
אהבה זה דבר שנבנה, אבל צריך את הקליק הראשוני, לא? אם אני כל כך רוצה לאהוב, אני אקפוץ על כך אחד?
אני אתן לו שיתחיל. אם הוא לא יעשה את זה מספיק מהר, אני אלך למישהו אחר.
אבל אני צריה מורה ללמוד ממנו. להתכל עליו ולהתפעל. השאלה כמה זמן יעבור עד שאני אמצא מישהו כזה? אולי להסתפק במועט?
-
אז מה בעצם הדרך הנכונה? מי יראה לי אותה? אנרגיה גברית? נשית?
עישון מפריע לדרך הנכונה.
נגעה בי והלכה.
נגעה ובילבלה.
חלומנות ראווה יפים פה, זה הכל למכירה. גם אנחנו תלוים עם פתקי החלפה.
כולם רוצים להיות חופשים אבל ממה?
קצת מתוסבך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
