invisible

כי ראיתי את דרכי נעלמת
ביער סבוך
בין קירות חורשים
ובתוך האדמה המדממת
רגליי ננעצו
הכו שורשים

ולרגע יכולתי לשמוע
עלים מלמדים שירתם
ורציתי לעלות גבוה
לפרוח איתם

הכרתי טיפותיו של הגשם
נקוות בתוכי
יורדות מתחתיי
והרוח קרה ונואשת
הקפיאה אותי
הכבידה עלי

ולרגע יכולתי לנגוע
בקצה הכאב האפור
ורציתי לעלות גבוה
לראות את האור
לראות את האור

אומרים השמיים כחולים מעלינו
מלאים באורות
אולי יום אחד אוכל גם אני
לראות, לראות
ונפלתי לארץ בשקט, עצמתי עיני
אטמתי ליבי והרגשתי איך אני
מתפרקת מכל כאבי, מכל בדידותי.

ולרגע יכולתי לברוח
כנוצה על כתפה של ציפור
והצלחתי לעלות גבוה
לראות את האור
לראות את האור