כל דבר שאני עושה שקשור בנעמה שהוא לא טוב אני מתחרטת עליו !
ואני כן מרגישה שאני צודקת וכן חושבת שהיא צריכה להקשיב לי ובכל זאת , מרגישה מפגרת . . . .
לפני כמה דקות דיברנו בטלפון , אז אמרתי לה שהשנה בכדורעף חופים ביוני אני רוצה שנהיה באותה קבוצה לאומת שנה שעברה . . .
אחרי זה אמרתי " אם את רוצה כמובן " . . .
אז היא אמרה שמלא בנות רוצות להיות איתה ( היא אחת הבנות שממש רוצים להיות חברות שלה . . . וזה לא שהיא עושה משהו בשביל זה . . . פשוט כולם אוהבים אותה כי היא כזאת מדהימה ) אז היא לא יודעת אם יצא לנו להיות ביחד .
אמרתי לה שאם זה מספיק חשוב לה , אנחנו נהיה ביחד . . . כי יעל וליאור , שהן החברות הכי טובות , יעל אמרה לי " אני בחיים לא ייתן לליאור להיות לבד בלעדיי " אז אמרתי את זה לנעמה ושאלתי אותה אם זה מספיק חשוב לה שניהיה ביחד . . .
ואז אמרתי " את יודעת מה , עזבי את זה יש עוד זמן "
והיא ישר התחילה להגיד שאני לא יכולה להגיד שהיא לא רוצה להיות איתי ואז להפסיק לדבר על זה . . אבל מה לעשות שככה אני מרגישה ?!
אני מרגישה שאני עושה הכל בשבילה והיא לא ממש עושה הכל בשבילי . . כי לי זה חשוב שנהיה באותה קבוצה , אבל מצידה ? רק להיות עם מישהו , ולה יהיה עם מי להיות . . .
וכאן בא לידי ביטוי הפוסט הקודם :
פשוט אין לי מקום נורמלי בעולם הזה , אפילו לא עם החברה הכי טובה שלי .