שיאו , אני חושבת שאני משתגעת .
אני כ"כ גרועה לא חשוב מה אני עושה .
היום באימון שמעתי ילדים מרכלים עלי ועל אביטל דברים בסגנון "הן כ"כ לא לרמה שלנו " "אנחנו חייבים להתחרות מול מישהו אחר "
"אל תתרגז , הן לא כאלה טובות ותכבד את זה . "
רציתי לבכות .
לא האמנתי שאני שומעת את זה . . .
אחרי האימון ביקשתי מנעמה לשבת לידי באוטובוס הביתה וסיפרתי לה . . . הייתי נורא קרובה ללהתחיל לבכות אבל עצרתי את עצמי . אני לא רוצה שאנשים יראו אותי בוכה . . .
יוצא לי לחשוב על זה הרבה , מה הרמה שלי , איפה אני ממוקמת ביחס לילדים אחרים . . . .
אני מתחילה לחשוב מה נעמה חושבת עלי באימונים . .
אני יודעת שהיא בחיים לא תגיד דברים רעים אלי לאנשים . . אבל אולי יש פעמים שהיא חושבת שאני משחקת גרועה ואחרי זה אומרת " את משחקת מעולה ! " מה אם זה רק בשביל לעודד אותי ? ?
עולות לי דמעות שוב , עזבו .
אני לא יודעת מה לעשות .