2009 הגיעה. וזה זמן להתחלות חדשות, מכל כיוון. להתאפס ולקחת את עצמי בידיים.

צריך לדעת לחלק את הזמן בין לימודים, החבר, החברות, עבודה, הבית, המשפחה והכי - הרזון.

עליתי. כן עוד לא חלה ירידה משמועתית. אני נעה בין 52-53. אני יוצאת מנקודת הנחה הכי גבוהה שאני 53.5.

בא לי להרוג את עצמי, הג'ינסים שהיו גדולים עליי, נפלו עליי והיו מדהימים כבר צמודים ומגעילים. אני נפוחה. הבטן שלי גדלה ועימם השניצלים בצדדים. התחת נראה מכוער והירכיים שמנות. מלאות בשומן מגעיל מכל החגים וכל התקופה האחרונה. כולם דוחפים לי אוכל, ואני אוכלת בלי לראות בעיניים. מאפים, עוגות, לחמניות, עוף, תפו"א, לחם, שוקולדים, קוראסונים. מכל "טוב" אני אוכלת. ואוכלת. ואוכלת. כי הוא מביא לי וכי היא מביאה לי, וכי יום שישי וחייבים, ורק ביס מפה וביס משם. והנה התוצאות.

כל כך בא לי לקלל את עצמי, לקלל את המשמעת העצמית העגומה, המכאיבה. את העובדה שאני לוקחת שנותנים לי משולש פיצה או קוראסון. ולא אני לא מגזימה בכלום, זו האמת המכאיבה והכואבת. ונשבר לי מעצמי. וללכת לחדר כושר ולשרוף 800 קלוריות-אפילו זה לא עוזר. בא לי לקלל את עצמי, לקלל אותי אני כל כך מכוערת ושמנה ומגעילה. אני פרה מכוערת שזוללת בלי סוף. פשוט חתיכת שרמוטה שלא מפסיקה לאכול, ולאכול, ולזלול ולפטם את עצמה. בגועל, בשומן, באיכסה, בסוכר ופחמימות. כל השומנים המגעילים האלה דבוקים לגוף המכוער והשמן שלי. ובא לי למות כי זה לא משתנה. אבל הגיע הזמן לקחת את עצמי שוב בידיים. להיכנס לשיגרה קשה, לשיגרה של רזון ויופי טהור.

ואל אכפת לי מהתגובות שלכם אם לרגע חשבתם. אף אחד לא יסיט אותי מהמסלול יותר. אף אחד.

מרגע זה אני הולכת לעבור את השינוי הזה. אין יותר אוכל בבית ספר,רק מסטיקים ואנרג'י אחד. בצהריים סלט, וטיפה אוכל של אמא מדי פעם. הכל בכמויות קטנות. 3 פעמים בשבוע חדר כושר, כל פעם שריפה של 600 קלוריות לפחות.

הגיע הזמן השינוי, הגיע הזמן לתפוס את עצמי בידיים. יש לי חודש בדיוק להוריד 2 קילו ולחזור ל 51. לא אכפת לי מאף אחד, עכשיו זה רק אני והפה שלי (שיתחיל להיסגר). עד ה.5.2 אני שוקלת 51 לכל הפחות.

יהיה עידכון בכל יום. אני מודעת לכך שבסופ"שים ככל הנראה יהיה הגזמה, אני לא מקציבה לי קלוריות. אלא כמה שפחות, וכמה שיותר ירקות וסלטים, ובעיקר ספורט.

אני מקווה שאצליח,

לא לא. אני יודעת שאני אצליח!

אני אוהבת אתכן בנות.. מקווה שהכל בסדר איתכן.

שר.