פרק 50 - חלק ב'
*שימו לב, אל תתחילו לקרוא מפה, יש לזה חלק א'!!!!
כדי לעבור לפרק 50 - חלק א' - לחצו כאן
יללות הזאבים קרעו את דממת הלילה כסכין חלקלקה החותכת
בבשר. דרק ידע שהיא נמצאת אי שם, במקום מסתור אליו
לעולם לא יצליח להתקרב, עוברת שטיפות מוח נגדו
ונגד כל אחיו. האם גבריאל יהפוך אותה לעוד אחת מחייליו? האם
יחזיר אותה פגומה וכואבת? דרק אינו ידע.
דרק ניזכר כיצד הבחין בה לראשונה בנשפה של
הרוזנת דה מורק. הוא כעס, כמובן שיכעס. מדוע היא כאן? תהה בזמנו.
הוא הותיר לה את כל הונו, את מיטב מנכסיו.
עתידה ועתיד משפחתה היה מסודר בדיוק כפי שרצו שיהיה. הוא הגיש לה הכל
על מגש של כסף, מדוע לכל הרוחות היא עברה
לגור באחוזה ישנה בצידה השני של העיר? האם הפסידה את כל כספו?
היא הגיעה בזמן הכי פחות מתאים מבחינתו,
הזמן בו סמנת'ה הלכה לעולמה. הזמן בו ליבו היה מחורר ומצולק, עדיין מדמם.
הוא ידע שאינה אשמה בדבר אך בכל זאת כעס.
היא הייתה עלולה להרוס את הכל אם הייתה מספרת למישהו על חשדותיה.
זה היה מעלה שאלות רבות, שאלות עליהן לא רצה
לענות. הוא היה עסוק בגיבוש תוכניתו נגד מי שמפזר ערפדים צמאי
דם ברחבי לונדון ונותן להם להשחית את
משפחותיהם שלהם ויותר מכך, היה עסוק בחיפושים אחר גופתה של סמנת'ה
וחוזר אל האחוזה רק כאשר אחיו דרשו זאת
מתוקף תפקידו. והנה איימי פוקס נפלה עליו מן השמיים וכעת עליו להיזהר גם
מפני חשיפה אפשרית מצידה. הוא היה מוכרח
לדאוג לכך שתאמין שאינו וואיט הרולד. וואיט הרולד מת ולא ישוב לעולם.
אם יאמר לה על זהותו האמיתית, הכל ירד
לטמיון. הוא אינו הכיר אותה ולא ידע מה היא מסוגלת לעשות. הוא ניסה להתעלם
מנוכחותה בהמשך הערב, אך דונלד היה חייב
להתחיל לזמר. רק
השד עצמו יודע כמה כוחות נדרשו לכך על מנת שדרק לא
ירוצץ את גולגולתו של דונלד בנשף ליד כולם.
הוא היה הסיבה בגללה היו צריכים לזרז את
הפיכתה של סמנת'ה לבת אלמוות וגם סיבת הכישלון. אילו היו נערכים כראוי
ודונלד אינו היה מתעקש על מותה, דבר מזה
אינו היה קורה והיא הייתה עוד בחיים.
הוא ניסה להרוג אותו במספר הזדמנויות, אך כל
פעם נכשל. הפעם האחרונה בה ניסה להוריד את ראשו מכתפיו נקטעה מכיוון
שאיימי פוקס נכחה במקום והוא בשום פנים
ואופן לא רצה לגרום לכך שיצטרך לחסל גם אותה. למרות שלא הבין מה
מעשיה באזור זה של העיר, לא התכוון להיות
פזיז.
אך בנשף כאשר הבחין בדונלד מכריז לעולם על
שנאתו לנשים, כמעט שלא יכל לשלוט בעצמו. למרות שנאמר לו על ידי
אחיו לשמור על פרופיל נמוך לא יכל לראות
כיצד דונלד מאיים על איימי ומגדף אותה בפני כולם. כך הוא עשה גם לסמנת'ה
זמן קצר לפני כן. היא הייתה מגיעה לשוק
כהרגלה לקנות מצרכים מכיוון שהייתה היחידה שאכלה באחוזת הערפדים ובלמה את
חיזוריו כל פעם מחדש. אך הממזר למד באילו
ימים היא מגיעה אל השוק וניסה לשכנע אותה ללכת אל ביתו. ככל שסירוביה
גדלו, כך גם התעקשותו של דונלד. דרק גילה על
חיזוריו הלא נענים רק לאחר שהואשמה בכישוף וגניבה. זה תפס את שניהם
בהפתעה גדולה מפני שאינה סיפרה לו דבר
וכנראה גם עצמה אינה ידעה שדונלד יגיע כה רחוק אם לא יקבל את מבוקשו.
דרק פנה אל אימלדה, אחותו של דונלד, לעזרה.
היא הייתה היחידה לה הכניסה אל סמנת'ה הייתה חופשית. היא עזרה ככל
שיכלה ונשבעה בחייה לא לגלות לאיש על זהותו,
אך גם לאחר כל המאמצים הללו וחשיפת זהותו העל טבעית בפני אימלדה,
הפיכתה של סמנת'ה לבת אלמוות כשלה. הוא תמיד
חשד שהדבר קרה עקב ההלם הרב שחוותה בהוצאתה להורג. גופה אינו
עמד בכך וחייה חמקו מבין אצבעותיו כגרגירי
חול אותם בלתי אפשרי לתפוס. אילו היה יודע שלא תעבור זאת בהצלחה, היה
תולש ראש ראש באותו יום גורלי עד שהיה מגיע
אליה ומוריד אותה מן הבמה גם אם עשרים קשתים ינסו לעצור בעדו ויפגעו
עם חיצים בוערים בגבו.
באותו הזמן ליבו היה מלא בכעס ורצון לנקמה.
דרק היה קרוב להתמוטטות ביום בו אחיו החליטו
להכריז על נוכחותם לכל בני האצולה באזור וערכו נשף מסכות באחוזתם,
אך אף על פי מצבו, נכח באירוע ולא הרשה
לעצמו להראות לאחיו עד כמה עודו חלש ומתגעגע אל בחירת ליבו המנוחה.
הוא חשב שנפתר מנוכחותה המעיקה של איימי
פוקס אשר כל פעם מחדש העמידה אותו בסכנה שעיקרה פתיחת פיה
והעלאת חדשות לגביו. הוא אינו הבין מדוע
אינה הפסיקה להתעקש על כך שהוא בעל שאיבדה כמעט לפני שנה ולבהות
בו בפחד מוגזם כאילו בגללו חייה נלקחו ממנה
והוא האשם בדבר.
הוא לעולם לא ישכח כיצד עמד בראש המדרגות
לצידה של ג'ניפר והתבונן על ההמון המתאסף והמאזין בסובלנות לקבלת
פניהם של האחים.
"אנחנו משפחת מקוויל." הכריז
בקול רם ושמח על כך שכולם מכבדים אותם בשתיקתם. "חלקכם וודאי מכירים אותנו
אך לא רשמית. ובכן, מהסיבה הזו ערכנו את
הנשף." מלמל והוריד את המסכה מפניו. "שמי הוא דרק." ציין
"ואלו הם שני
אחיי, מייקל וג'ניפר." הכריז וחייך,
צועד מעט לאחור ונותן את הבמה לג'ניפר. הוא התבונן מטה, מביט בכל הפרצופים הלא
מוכרים שראה למטה, כולם לובשים מסכות. הוא
אינו זיהה איש מהם, מלבד הנשים הצעירות שהורידו את מסכותיהם
מהפנים על מנת לחשוף את עצמן מולו ומול
מייקל אחיו. דרק ראה כיצד אינספור עיניים נשיות קורצות לו בשובבות
מהקומה התחתונה אך העדיף להתרכז באנשים שלא
הורידו את המסכות מפניהם. אלו הם האנשים שרצה להכיר.
מחיאות כפיים נשמעו ברקע.
הוא חיפש עם עיניו את דונלד מקוויל אך לפתע
מבטו נעצר על עיניים חתוליות בצבע ירוק. שמלתה הייתה צנועה
לעומת רוב נשות הנשף ועל פניה מסכה שלא חשפה
דבר מפניה מלבד עיניה. וזה מה שהפריע לו. הוא זיהה אותה. הייתה
זו איימי פוקס, הוא לא יכל לתהות. כיצד זיהה
אותה? הוא לא היה אמור, חשב וקפא. החיוך שהיה מרוח על פניו לפתע גווע.
הוא הבחין שהיא התבוננה עליו וכעת גם היא
קפאה. היא עמדה בין ההמון הרועש אך הוא ראה אותה כנבדלת מכולם. כיצד
איתר אותה בכלל? היא הורידה את עיניה
בספקנות והתבוננה על לבושה. הוא ידע מה היא חושבת, 'כיצד הוא זיהה אותי',
זה גם מה שהוא שאל את עצמו. הוא החליט לקטוע
את המבטים וירד למטה לברך את האורחים. על מנת שלא תעורר חשדות
לגבי זהותו האמיתית עליו להימנע מלהיתקל בה.
הוא כעס מעבר למצופה שהיא הגיעה הלילה ואפילו לא ידע מדוע.
דרק הניח את ידיו על מצחו ועצם את עיניו."היה
טוב יותר אילו היא לעולם לא הייתה מופיעה כאן מלכתחילה." לחש אל
תוך הלילה, מביט באלפי כוכבים הפזורים מעל ראשו.
באותו הלילה הוא כמעט הרג אותה. הוא הסתובב
בין ההמון הרועש של הנשף כשבחורות תלויות על כל אחת מזרועותיו,
אך עיניו חיפשו אותה. היא הייתה כאן דקות
ספורות לפני כן וכעת לא יכל למצוא את המסכה היוצאת דופן שלבשה.
בזמנו אינו היה מוכר עם ריח גופה המתקתק כמו
עכשיו ולכן לא יכל לאתרה אף על פי שחיפש אחריה דקות ארוכות. אוזניו
לכדו רעש חשוד הבוקע מן הקומה העליונה. איש
אינו היה אמור לעלות לשם והיה שלט שאמר בבירור שעל האורחים להישאר
בקומת הנשף. הדבר האחרון שרצו הם שיכורים
ונשים סקרניות מסתובבות בין חדרי האחוזה ומנסות לפענח את סודם. הוא תלש
את הבחורות הדבוקות לשני צידי זרועותיו ועלה
מעלה. מנות הדם הוסתרו בקומה השלישית של האחוזה ובגלל שהרעש נבע
מהראשונה, אפשר לעצמו להיות רגוע יותר מהרגיל.
אך כאשר עלה למעלה והבין לאיזה חדר נכנס בן אנוש, כמעט איבד
את עשתונותיו. היה זה חדרה של סמנת'ה, חדר
אליו איש לא הורשתה להיכנס אלא אם כן רצה להישאר בחיים. דרק אינו
הרשה לאיש לדרוך במקום מאז מותה ואינו
התכוון לאפשר ליוצאים מן הכלל. כמו כן במגירות היו דיוקנים שלהם יחדיו
ואם מישהו יקשר אותו אל הבחורה שהוצאה
להורג, השמועות יחגגו. הוא שלף את הסכין החדה והארוכה שהוסתרה בחגורת
מכנסיו והתקדם בצעדים חפוזים אל המקום.
הוא כמעט איבד את עשתונותיו לאחר שראה את
דמותה של איימי פוקס עומדת מתחת לדיוקנה של סמנת'ה ובוהה בו בחשד.
עיניה החתוליות היו מלוכסנות ומרוכזות.
"זו היא," לחשה איימי פוקס, "איך זה יתכן?" שאלה בלחש.
דרק הרגיש כיצד בטנו מתהפכת. מה היא יודעת?
מה היא חשפה? הוא התקדם ללא מחשבה מיותרת אל דמותה כשכעסו
מעוור אותו ולחץ עם אצבעותיו מאחורי ראשה,
נקודה שאם לוחצים עליה מספיק חזק – גורמים לבן אדם לאדם את הכרתו.
איימי מיהרה לצנוח על הרצפה ודרק תלש את
המסכה מפניה והתבונן בה בכעס טהור. כיצד העזה לעלות למעלה כאשר
איש מן האורחים אינו העז? מדוע היא חייבת
לשבור את החוקים ולחטט? ומעל לכל, מדוע נכנסה דווקא לחדר הזה ומה גילתה?
הוא קירב את הסכין הארוכה אל צווארה והתבונן
בפניה החיוורות.
"אני מצטער," לחש,
"הזהרתי אותך. אילולא האופי הסקרן שלך הכל היה מסתיים אחרת." הוסיף,
לוחץ עם הסכין במקום בו כלי
הנשימה של צווארה סיפקו לה אוויר למוח ומודד
היכן יחתוך על מנת לא לגרום לה סבל מיותר.
השקט היה בלתי נסבל, הוא שמע כל אחת
מנשימותיה והרגיש בליבה הפועם. הוא רצה לעצור את הפעימות הללו אחת ולתמיד,
אך משהו הפריע לו לעשות כך. הוא הרים את
מבטו אל דיוקנה של סמנת'ה, אל עיניה הכהות והיפות ואגרף את ידו הרועדת.
הוא החזיר את מבטו אל כיוונה של איימי
ובאיטיות ניתק את הסכין החדה מצווארה לחלוטין. הוא הרים את המסכה שהשליך
לצד וכרע ברך לידה, מרים מעט את ראשה
כשאצבעותיו מלטפות את שיער המשי שלה ומשך את הגומי מאחורי ראשה, עוטה
את המסכה שוב על פניה אך לא לפני שעוצר
ומביט בסקרנות בפניה של זאת שעזב לאחר החתונה.
באותו הלילה היא ניגשה אליו על מנת להחזיר
את עגיל הפנינה שנפל מאוזנה של ג'ניפר אחותו. הוא עמד להרוג אותה שניות
ספורות לפני כן, וכעת היא עומדת מולו ושואלת
מדוע הוא מתעלם ממנה מתחילת הערב עד כמעט סופו. "אם זה בגלל הדרך
בה הגבתי בפעם הראשונה בה ראיתי אותך, אני
מתנצלת, לא רציתי לגרום לך אי נוחות."
דרק החזיר לה מבט ותלש את העגיל מידה.
"איימי, אנחנו לא יכולים להיות ידידים." הכריז. הוא ראה שמשפטו בלבל
אותה.
"מדוע לא?" היא ראתה כיצד
התיידד עם אינספור נשים וגברים הלילה ורק אליה מסרב להתקרב. מה ההיגיון שבדבר?
"את..." לחש, בולע את רוקו,
"אינך מצאת חן בעיניי כלל, איימי. מצטער, לא בתור אישה אלא אדם בכלל."
לחש, מוסיף
לעצמו במחשבותיו 'ועמדתי להרוג אותך הלילה.
כדאי שתתרחקי'
הוא ידע שימשיך לפגוש בה, הוא גילה כבר שהיא
בעלת הספרייה אליהם הם צריכים גישה מלאה וג'ניפר שלחה אותו
לטפל בעניין, הוא אינו רצה בכך, אך גאוותו
אסרה עליו לסרב. אילו רק היה יודע שהשקר אליו הכניס את איימי בפעם הראשונה
יתנפץ יום אחד בפניו, היה מסרב.
בימים לאחר מכן האחים היו עסוקים בלברר
הודות עברה וגילו לו מספר עובדות שהוא אינו ידע. כעסו על איימי דעך באותה
המהירות בה ניצת. הוא שמע על ההתעללויות,
האשמות, המהלומות שספגה לאחר שבעלה נפטר. הוא הבין שאינו משתמשת
בכסף שהשאיר לה והבין שזוהי הסיבה בגללה
עברה לכאן, היא רצתה לברוח – בדיוק כפי שהוא רצה לברוח בזמנו.
הוא אינו גילה עדיין לאחיו שהבעל המנוח זה
הוא, הוא אינו רצה שאיש ידע. הוא ריחם עליה מעומק ליבו.
עוד באותו הלילה השמיד ערפד חדש שנוצר לא
מזמן וארב לה מחוץ לספרייה בה התבצרה. "אני רוצה את הבחורה."
לחש הערפד שניות לפני שדרק הפריד את ראשו
מגופו החסר חיים. הוא עמד בפינה חשוכה והתבונן כיצד איימי התרחקה
בעוד ריצ'ארד מחזיק בידה. "אני מצטער,
אך איני וואיט יותר." לחש מתוך האפלה.
ג'ניפר הורתה לו לעורר את עניינה של בעלת
הספרייה, לא הייתה לו ברירה אלא להתקרב. הוא הרגיש צבוע מכיוון שהוא
היה זה שביקש ממנה להתרחק ממנו ככל האפשר,
וכעת הוא בלית ברירה מחויב להתקרב. הוא הגיע אל ביתה.
"דרק?" שאלה איימי בהפתעה
לאחר שפתחה את דלת ביתה.
"כן איימי, מה שלומך?"
"הכל...בסדר." בלעה את רוקה.
הוא הבחין שהיא מתוחה ונכנס פנימה. "מה מעשייך כאן?" שאלה בטון שהבהיר
שאינה
רוצה לראותו. הוא סיבב את פניו אליה והתבונן
עמוק אל תוך העיניים הירוקות שהתבוננו עליו בבלבול כשלפתע
שמע אותה לוחשת 'תשתלטי על עצמך'. אילולא
היה ערפד אינו היה שומע את הלחישה הזו וגם אם כן לעולם לא היה מבין
את המילים המדויקות, אך הוא יודע שזה מה
ששמע. הוא הבחין שהיא בוחנת אותו וחייך.
"מדוע את צריכה להשתלט על
עצמך?" שאל בעוד עיניו הוסטו בתנועה בלתי רצונית אל שפתיה הורודות. הוא עצמו
הופתע
מן המהלך,אך זה מה שג'ניפר רצתה, לא?
איימי לקחה כמה צעדים לאחור. הוא יכל להסיק
ממבטיה שחושבת שהוא מושך. אילו רק ידעה שהייתה נשואה לו.
"כלום, חשבתי בקול רם." סיננה
מבין שפתיים נעולות.
ללא היסוס דרק לקח מספר צעדים חפוזים אל
כיוונה עד שאפו כמעט נגע באפה והיא הניחה את ידיה על שרירי חזהו על
מנת להרחיקו ממנה. הוא ידע על מה חשבה אך
היא החלה להניד בראשה לשלילה והוא הניח את ידו על שפתיה, גורם לגופה
להתאבן ולידה להתגלש ממורד חזהו אל בטנו ואז
לנחות לצידי גופה. כמובן שדבר אינו קרה כיוון שקול מציק לאוזן וילדותי
במיוחד צעק מאחד החדרים "איימי!!!"
הוא מצא ילד צעיר ויאיר העונה לשם טום יושב
בתוך מעגל מלח וממלמל שטויות בשפה שנשמעה כשפת החייזרים. דרק עזב
את המקום בהרגשה שהוא יצליח לעשות את מה
שג'ניפר ביקשה. אז הוא אינו ידע שגם הוא יאכל מן הדייסה אותה יבשל.
כמה ימים מאוחר יותר, הוא הציל אותה ממתנקש
שירה לכיוונה חץ עוזרד קטלני במיוחד ממנו הוא עצמו התקשה להתרפא.
באותו היום היא גילתה שהוא ערפד, לא הייתה
לו ברירה אחרת. אך למרבה הפלא היא קיבלה זאת הרבה יותר טוב מאשר
חשב שתקבל. "אני לא מפחדת ממך."
הצהירה ומיהרה לבקר את יכולות הריפוי הלוקות בחסר שלו.
דרק הרגיש צורך עז לבחון את מילותיה.
במהירות לא טבעית הוא הופיע מולה ונצמד אל גופה, צמוד מדי. הוא ראה כיצד
היא מרימה את עיניה בהפתעה ובולעת את רוקה.
הוא יכל לשמוע את ליבה הולם בחוזקה. "את מפחדת." לחש, מוכיח את
צדקתו. לא יכול להיות שלאחר חשיפת הניבים
והדם הרב שראתה מולה אין פחד בגופה. הוא הרים את ידו וקירב אותה אל
פניה החיוורות בעוד הוא מעביר את אצבעותיו
הקרות על לחייה הסמוקות. 'אם ג'ניפר הייתה כאן היא הייתה מאושרת כעת'
אמר לעצמו בעודו עושה זאת אך אז הבחין במשהו
ניצת בעיניה הירוקות. פחד? שעשע אותו שהיא פחדה ממנו.
הוא הרים את גבתו וחייך, בוהה כיצד היא
עוצמת את עיניה, ליבה והצמרמורת על ידיה מראות לו שקיים פחד כפי שציפה.
"אני בטוח ששמת לב עד כמה שאני
קר." לחש, מוריד את ידו ולוקח צעדים ספורים לאחור. "ככה זה כשהגוף מת.
ככה זה
כשאתה ערפד." הוסיף. אך איימי נעמדה
ביציבות ופקחה את עיניה היא שילבה את ידיה ואמרה:
"איני מפחדת." בטון בטוח, שקועה
במבטו. "אם רצונך היה במותי, היית עושה זאת מזמן." מלמלה. החיוך שהיה על
שפתיו
קפא פעם נוספת מכיוון שהחל לחשוד במשהו שלא
כל כך רצה. הוא אינו שיער לעצמו שיגרום לליבה להשיב למגעו כה מהר.
או שהיא משקרת, כי אם לא מפחד אז ליבה פועם
ממשהו אחר.
אך הוא הסתפק ב"ובכן, מכיוון שאת כבר
יודעת על זהותי אני נאלץ לבקש ממך דבר מה בו מעוניינת משפחתי." הצהיר.
באותו היום איימי גילתה על המלחמה הקרבה
והסכימה לתרום את חלקה, אך לא לפני שדרק צפה בהתקף חרדה נוסף מצידה
לאחר שלקחה את בדיחתה של ג'ניפר רחוק מדי
וחשבה שמכיוון שאין בו צורך – יהרגו את טום. היא המשיכה למלמל שאינה
רוצה שימותו באשמתה ודרק מיהר לקחת אותה
לאמבטיה מכיוון שהרגיש אשם. שם הוא ראה שוב את המשהו הזה ניצת בתוך
עיניה והבין שהיא מבולבלת מנוכחותו אך אינו
הבין מדוע. הרי למרות שהתחתנו אחד עם השני, היא מעולם לא סבלה את וואיט
ואף לא דאגה להסתיר זאת. אז מדוע גופה נמצא
תחת מצב הגנה כל פעם שדרק מתקרב? זה אותו הוואיט שהיא אינה אהבה,
רק עם שם אחר. הוא שילב את ידיו והתבונן
מסביב, לא יודע מה לומר. לפתע דמותה של סמנת'ה עלתה בראשו, הוא לעולם
לא היה בחדר אמבטיה זה עם בחורה אחרת מלבדה.
היא נהגה לעשות לו מקלחות קצף ממש כאן לאחר יום אימונים קשה
בו היה נפצע בכל חלקי גופו ואף על פי שפצעיו
נסגרו, הדם נשאר על בגדיו ועורו. אותו לילה דרק יצא שוב לחפש אחר
גופתה, וכמובן ביקר באזורים בעלי פעילות
רוחנית גבוהה, אולי היא מחכה לו שם. אך לא, לא ראה אותה גם בלילה ההוא.
סוף פרק 50 - חלק ב'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
" נ.ב : אני ערפד " - סיפור בהמשכים