פאנפיק חדש =]
הרעיון לדעתי נורא מקורי, לא ראיתי אף פאנפיק כזה.
מקווה שתאהבו!
שם הפאנפיק: החיים שאחרי המוות
שם הכותב: שיר
פאנדום: ה"פ
דירוג: PG13
שיפ: יש טיפה ברקע
תקציר: הארי מת, ומגלה שיש "חיים" אחרי המוות
ויתור זכויות: באופן מפתיע.. לרולינג
תקופה: סוף השנה השביעית של הארי
ז'אנר: מתח
הערות: נכון שהארי לא היה אמור באמת למות, אבל בפאנפיק שלי- כן.
בנוסף, גם רון והרמיוני מתים, וכבר נמצאים בעולם המתים הזה, ובהמשך יצטרפו לעולם הזה דמויות נוספות.
הארי פקח את עיניו.
הוא שכב, איפה, קצת קשה לתאר.
זה היה מקום גדול, ולבן.
מרחבים עצומים של לובן, ורק הארי שכב שם.
הוא התיישב והביט סביב.
לא היה שם שום דבר מלבדו, ומלבד כל הלבן המסנוור הזה.
'זה.. גן עדן?' הוא חשב בליבו.
הארי נעמד, והחל ללכת.
הוא מישש את גופו, בודק, שהוא באמת- שם.
והוא היה שם, אולי לא חי, אבל נושם, מדבר, הולך... אולי הוא חי?
לא, זה לא יכול להיות..
וולדמורט הרג אותו!
הארי הניח את ידו בכיסו, מחפש את שרביטו, אך הוא לא היה שם.
הוא נאנח והניח את ידו על מצחו, כשם לב שצלחתו נעלמה.
וכשהעביר את ידו על עיניו, שם לב שגם משקפיו נעלמו.
הוא המשיך ללכת, כשלפתע, בתוך כל הלבן הזה, הופיעה ספירלה קטנה ואפורה, שגדלה, וגדלה, וגדלה וגדלה, עד שיכלה להחיל בתוכה בית.
הארי התקרב עליה בזהירות, כלפתע החלה הספירלה למשוך אותו עליה, כמו מערבולת.
הארי ניסה להתנגד, אך כוחה של הספירלה עלה על כל כוחו.
הוא נשאב פנימה, הספירלה מושכת אותו אל הלא נודע, לא שהוא לא נמצא כבר בלא נודע, הוא רק נמשך ללא מודע אחר.
בעצם, לא היה לו ממש אכפת, הוא פשוט, נתן לה, לספירלה למשוך אותו.
הוא הרגישה איך רגליו מתנתקות מהרצפה הלבנה, וראשו עובר בתוך הספירלה, שערבלה אותו לחלוטין, אבל לא היה לו ממש אכפת.
ואז הוא נחת.
איפה?
הוא לא ממש ידע.
הוא רק ידע שהוא נמצא בלא נודע אחר.
אבל דבר אחד הוא ידע-
הוא ראה את רון.
נגמר במתח, מה? ^^"
בקרוב הפרק השני, וגם פיקצר ראשון!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Nice to meet you, a littel frog