שם הפיקצר: הנשיקה שלא נשכח [אני חייבת לכתוב, שמה שעולה לי כרגע בראש זה: איכס!!!]
שם הכותב: שיר
פאנדום: ה"פ
דירוג: בין GP ל-GP13
שיפ: טדי/ויקטואר
ויתור זכויות: למי זה יכול להיות? אה, לרולינג!
תקופה: הילדים של הארי
ז'אנר: רומנטיקה [הביטו נא בסוגריים שבסעיף 'שם הפיקצר'... ><]
הערות: הפיקצר מתרחש ביום של הפורולוג שבספר השביעי, בקטע שבו ג'יימס רואה את ויקטואר וטדי מתנשקים.
זאת הייתה השנה השביעית של ויקטואר בהווגרטס.
השביעית והאחרונה.
היא טיילה ברציף גוררת את רגליה במיאוס ומבטה נעוץ באדמה, כלפתע הנעליים של נפגשו בנעליים של מישהו אחר.
היא הרימה את ראשה.
טדי עמד שם, והביט עליה.
הוא לא חייך, כמו בדרך כלל, ופניו עתו הבעה, שאף אחד אף פעם לא יוכל לפרש.
"היי" אמרה ויקטואר בלחש
"היי" השיב טדי כמעט ללא קול.
ויקטואר תמיד אהבה את טדי, אבל הסיכויים שהוא אהב אותה.. היו כל כך קטנים, שויקטואר אף פעם אפילו לא העלתה על דעתה שהם יהיו חברים.
לפתע פתח טדי את פיו ואמר במילים חפוזות ובשקט: "בואי אחרי".
הוא התקדם לפינה שקטה וריקה מאדם שבקצה הרציף, וויקטואר הלכה אחריו, סמוקת פנים ואדומה כעגבנייה.
ויקטואר נעמדה מולו.
הוא נעץ בה את עיניו, שהתחילו להחליף צבעים: כחול, ירוק, אפור.. דבר שיכול לקרות רק למטאמורפמאגוסים.
ויקטואר הרגישה כיצד כולה מאדימה, והצטערה שהיא איננה יכולה פשוט להיעלם.
"תראי.." פתח לפתע טדי, והניח את כף ידו על כף ידה, "הייתי רוצה לבקש ממך משהו..".
ויקטואר הרגישה שהיא עוד שנייה מתפוצצת.
"זה פשוט.. בחופש.. אני חושב ש.. ש.. אולי ויקטואר, תרצי להיות.. חברה שלי?" מלמל טדי והשפיל את מבטו.
ויקטואר הרגישה שהיא עומדת לקום בכל רגע מהמיטה, לשפשף את עיניה ולגלות שזה חלום.
אבל לא, היא נשארה ערה, והינה ההזדמנות שלה להיות סוף סוף עם טדי!
לבסוף, אולי מתוך חוסר בררה, תפסה ויקטואר בידו של טדי ואמרה בקול בוטח: "מאוד".
טדי הרים את מבטו.
חיוך ענק היה נסוך על פניו.
הוא קירב את ראשו על ראשו של ויקטואר, תפס אותה, חיבק אותה חיבוק חזק, ואז..הוא נישק אותה.
זה היה רגע עצום, ממש מופלא, רגע שלא ישכח אף אחד מהם לעולם.
בתור פיקצר ראשון, לדעתי יצא יפה..
אבל, אני רוצה לשמוע גם את דעתכם!
אז קדימה, תגיבו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Nice to meet you, a littel frog