הלב שלי שבור

בטח כשנכנסתם לפה חשבתם לעצמכם: איזה בלוג מיובש... האמת שזה נכון... מיובש כמו החיים שלי.

הכל מסתבך לי.

אז קודם כל, קוראים לי דיאנה. אני בת 15 והכל מסתבך לי. אני תמיד מאוהבת, תמיד אני מוצאת את עצמי בסיטואציות לא נעימות, ולא ממזמן הייתה לי אהבה נכזבת שריסקה לי את הלב.

האמת היא שלא חסר לי כלום בחיים. יש לי שני הורים, איציק ודניאלה, ושלושה אחים: קרן אורי ומלאני. אני הבכורה.

האמת היא שמבחינה כלכלית, החיים שלי יפים. אם תבואו אלי הבייתה, סביר להניח שתקראו לי טחונה. אני שונאת את זה.

ההורים שלי יחסית צעירים, אמא שלי בת 34 ואבא שלי בן 38. אין להם מושג איך לגדל אותי. יותר קל לשמור על שק של פשפשים מאשר עלי. אני ילדה בעייתית שלא יודעת לקבל ביקורת.

אני לא תלמידה טובה. אני שואפת לבינוניות. האמת היא שזה לא כל כך מזיז לי. העיקר האושר.

אני תמיד מפריעה למורים, אני לא מסוגלת לשמור על פרופיל נמוך, אני אבלוט בכל מקום שאמצא בו ורוב הבליטות הן לרעה.

יש לי הרגשה שהחברים שלי ומי שמסביבי מתביישים בי. אני אף פעם לא מעיזה לומר להם את זה או לשאול, אבל זו ההרגשה שלי, תאמינו לי שזה מאכזב לחשוב ככה.

כן, אני מודה. יש לי אופי נוראי, לפחות אני מודה בזה ומנסה לשנות, אבל זה לא ממש הולך לי. אני עצבנית עם מצבי רוח משתנים.

התאהבתי רק פעם אחת, אהבה אמיתית, אהבה חזקה וכנה. ואפילו כמעט קיבלתי מענה מהצד השני. הכל היה פלירטוטים...

אבל יום אחד הכל התפוצץ לי בפרצוף. הילד הזה שונא אותי, יצאו עלי שמועות על דברים שלא עשיתי, הילד הזה היה כל כך אכזרי אלי ועשה לי דברים כל כך מכוערים. אבל אני עדיין אוהבת אותו. אני אוהבת אותו כי אני יודעת מי הוא. אני מכירה אותו כל כך טוב שאני יכולה לדעת מה הוא חושב. והוא היה מסתכל לי בעיניים, הוא היה קורץ לי ומדבר איתי. אבל אחת החברות שלי שאהבה אותו גם, קינאה בנו מאוד.

תמיד אומרים שכדי לכבות אהבה צריך קנאים... תאמינו לי שזה נכון... כי פה האהבה הזו נכבתה. מהקנאה של אותה הילדה הכל הסתבך.

מהחיסים הכי טובים בעולם, מתקופה שידעתי שהוא אוהב אותי והיינו מסתדרים, כולם היו אומרים שאנחנו מתאימים במראה ובאופי, הכל התהפך. הוא יורק לי כשאני עוברת ליידו, הוא מקלל אותי ומביך אותי בפני אנשים, הוא שונא אותי שנאת מוות, וכל זאת מבלי שעשיתי לו משהו רע. למעשה, לא עשיתי כלום.

אז תתארו לעצמכם את ההרגשה הזו שבעצם הרגשתם שהכל טוב, הייתי כל כך שמחה, הייתי באה כל כיום לביה"ס רק בשביל לראות אותו, הוא היה צוחק איתי ומצחיק אותי כל היום, הוא היה נותן לי את הכל תשומת הלב שלו... וגם אני הייתי נותנת לו תשומת לב הכי שבעולם. אבל השמחה הזו הסתיימה.

הוא עבר כיתה בגלל זה. הוא בחר להתנתק. ואני מרוב געגועים, חולמת עליו בלילות כל הזמן, או סיוטים או חלומות נורמאליים.

אני חולמת על אותו היום שהוא לא רצה לדבר איתי.

אני אפרט לכם מחר.

אני מפחדת להיכשל, אבל אני מפחדת להצליח. אני נראית זוועה. אני שוקלת 53 קילו ל 1.68. אני שמנה. אני לא אשכנזייה, אני חצי מרוקאית חצי טורקיה. כולם אומרים לי שאני נראית מרוקאית. אני לוקחת את זה בתור מחמאה.

השיער שלי חום כהה אדמדם, עיניים חומות ושקועות. פנים עגולות ומחרידות, עור כהה יחסית. אני יחסית לאחרות מטופחת. אני דואגת למניקור ופדיקור, אני מתאפרת, למעשה אני מכורה לאיפור, הלוקר שלי מלא קרמים וליפגלוסים, אבל אני לא מרוצה מהחיים שלי. אני מרגישה שמשהו חסר לי, משהו משמעותי מאוד.

אעדכן בהמשך!

................................דיאנה.........................................