מוות זה רק ההתחלה...

טוב הדמויות בסיפור הן:

לינקין פארק: הלהקה הכי טובה שיש (הם באמת ממש טובים)

מייק שינודה(סורי התמונה מפגרת אבל זה מה יש):


בן 27 נשוי, מצחיק, מרבה לעשות שטויות, גר בלוס אנג'לס הראפר של הלינקין פארק.

צ'סטר בנינגטון:

בן 28 מעשן, נשוי, 4 ילדים, מצחיק, מרבה לעשות שטויות, גר בלוס אנג'לס, הסולן של הלינקין פארק.

רוב בורדון:

בן 25, רווק, נחמד, חברותי, גר בלוס אנג'לס, המתופף של הלינקין פארק.

בראד דלסון:

בן 27, נשוי, מצחיק, מרבה לעשות שטויות, גר בלוס אנג'לס, הגיטריסת של הלינקין פארק.

דייב(פיניקס) פארל:

בן 27, נשוי, מצחיק, קצת דביל, שרוט בשכל קשות, גר בלוס אנג'לס, הבאסיסט (מנגן בגיטרת באס) של הלינקין פארק.

ג'ו האן:

בן 27, מצחיק, מרבה לעשות שטויות, קוראני, גר בלוס אנג'לס, ה-DJ של הלינקין פארק.

מאי לוקאס:

 בת 23, מצחיקה, חמודה, חברותית, אמיצה, סקרנית, גרה בסול אנג'לס, מעריצה את הלינקין פארק.

לולה קארפיי:

בת 23, נחמדה חברותית, מתוקה, אמיצה, גרה בלוס אנג'לס, מעשנת, מעריצה את באסטה ריימס.

ריי טייטניסון:

בן 23, מעשן, פריק, סקרן, חברותי, גר בלוס אנג'לס, מעריץ את באסטה ריימס.

בן טייטניסון:

בן 24, מעשן, חברותי, אמיץ, סקרן, גר בלוס אנג'לס, מעריץ את 50 סנט.

מייק

צ'סטר

רוב

בראד

פיניקס (דייב)

ג'ו

מאי

לולה

ריי

בן

-

פרק1:

~~אצל מאי~~

"לא!" "כן!" "כן?" "כן" "לא!" "כן!!!" "אין מצב!!! איך עשית את זה?" "אל תשאלי אני בעצמי לא יודעת פשוט לקחתי נשימה עמוקה עצרתי נשימה ולחצתי על ההדק! אני לא בטוחה שאני כיוונתי בכלל!"

"אין!!! אין עלייך! את חייבת ללמד אותי לירות ככה!!!" "למה? כמה את ירית?" "567" "נו זה די טוב... יחסית... אבל אני ראיתי אותך ואת היית ממש לא יציבה וחוץ מזה גם היה רוח וזה כניראה מה שהעיף לך את הכדור ל-4"

"היי בנות על מה מדברים?" ריי נכנס לחדר כאילו כלום...

"על האימון קליעה למטרה של היום מאי הייתה ממש מעולה יצא 590 ולי היה חרא לי יצא 567..."

"במטווח 10 מטר?"

"ברור שלא!!! 50 מטר... אני כבר שנה ניראה לי לא הייתי במטווח 10 מטר"

"טוב מאיצ'וק אני הבטחתי לבן הדוד הדביל שלי שאני יעזור לו היום כי אישתו לא בבית אין מי שייתן לו ביקורת על השירים שלו... אז אני חייבת לזוז... ביי"

לולה יצאה מהחדר של מאי והתחילה להתקדם לכיוון ביתו של בן הדוד שלה.

~~אצל מייק~~

נישמעה דפיקה. מייק ניגש ליפתוח.

"היי לולה!!! מה קורה?"

"בסדר מייקי מה נישמע?"

"בסדר!!! לולה לא היה אמור להיות היום אימון קליעה?"

לולה התישבה על הספה המרובחת של מייק ועשתה פרצוף מבואס.

"מה קרה לולקיפליץ?"

"חרא תוצאה... זה מה שקרה!"

"תראי לי."

לולה הושיטה למייק בריסטול גדול עם מטרות על זה.

"טוב אני מבין שזה מטרת איפוס... נו ומה זה צריך להיות?"

מייק הצביע על חור קטן ליד המספר 4.

"עף לי הכדור... טוב עזוב את זה איפה השירים המקסימים שאתה כל הזמן כותב?"

מייק קם מהספה.

אחרי כמה שניות מייק חזר עם קבוצת ניירות והושיט אותם ללולה.

לולה החלה לקרוא. אחרי כמה דקות.

"זה מקסים! כל כך אמיתי! אתה אף פעם לא משקר בשירים שלך נכון?"

"לא. אני שונא לשקר."

"אוווווווו, ילד טוב"

לולה ליטפה את ראשו.

"עזבי'תי! מה אני ילד בן 6?!"

~~אצל מאי~~

"לידיעתך... אני מאוד אמיצה!!!"

"אהה, באמת? אז תוחיכי לי! יש לך מספיק אומץ להיכנס לבית של ההטרסונים?"

"אתה לא נורמאלי!!! זה משפחת הטרסון!!! הם לא יוצאים מהבית כבר כמה שנים!!! אף אחד מהם לא יצא כבר קרוב ל-5 שנים!!!"

"פחדנית!!!!"

"מה פחדנית? לך תכנס לשם אתה בוא ניראה מי הפחדן!"

"טוב אם את נכנסת אני ניכנס! אבל חכי ללילה... יודעת מה בשבוע הבא  ביום רביעי ב21:00 ניפגש מול הבית שלהם וניכנס ביחד!"

"לי זה מתאים!"

~~אצל מאי בשעה 21:00~~

"השיר הזה זה השיר הכי יפה שהוא כתב EVER ואני רצינית!"

לולה לגמה מהקפה שלה. שתי הבנות הסתובבו ברחוב. פתאום שתי דמויות שחורות התקרבו אליהן.

"היי לולה מה ניש?"

מייק ולולה התחבקו ומייק נשק לה על הלחי.

"בסדר"

"מאי עמדה במקומה ולא העזה לזוז או לומר מילה.

"אה מייק תכיר זאת החברה שלי מאי. מאי זה בן דוד שלי, מייק."

"כן לולה אני יכולה לדבר איתך שניה? סליחה מייק."

מאי משכה את לולה כמה מטרים ממייק.

"למה לא אמרת לי שבן דוד שלך זה מייק שינודה?"

"כן איך ידעת ששם המשפחה שלו זה שינודה?"

"לולוש אני יודעת עליו המון! אני יודעת שהוא נשוי... שלאישתו קוראים אנה, שהוא למד עיצוב גרפי באוניברסיטה יוקרתית לעיצוב, ואת יודעת מה הכי חשוב? שאני יודעת שהוא הראפר של הלינקין פארק!!!"

"רגע את אומרת לי שהמייק שחירפנת אותי עליו כל הזמן, היה מייק? בן הדוד השרוט בשכל שלי?"

"אולי..."

הבנות דיברו עם מייק ורוב שבעצם היה  מדמות השניה.

~~אצל ריי~~

ריי הלך ברחוב ועבר ליד הבית של משפחת הטרסון המסתורית.

הוא הסתכל מרחוק לכיוון החלון וראה ילדה. הוא נשם לרווחה. לאחר כמה שניות שהוא בהה בה היא נעלמה.

ריי נתקף פחד... "מה זה היה? רוח רפאים? לא! זה באמת בית מקולל!"

ריי ברח מהמקום!

~~אצל מאי~~

היה מאוחר. מאי התעוררה בעמצא הלילה. האור הקלוש של פנסי הרחוב היה האור היחיד שהאיר את החדר. פתאום מאי הבחינה בכתם שחרחר גדול שהיה בחדרה.

מאי הדליקה את מנורת הלילה שלה וראתה את זה:

מאי נתקפה פחד כשהבינה שזה דמות אנושית... בערך...

-

 זהו מה אתם חושבים?

אשמח לקבל תגובות!!!