נכנסתי למסעדה עם המחשב שלי לבדוק איימילים.
ראיתי ילד בערך בן 8 שהתחנן לאוכל,
המלצרים ניסו לסלק אותו משם.
אז הצעתי שיצטרף אליי.
הילד ישב מולי והסתכל עליי כאשר בדקתי איימילים ושאל:" מה אתה עושה?"
ואני עניתי:"בודק איימילים"
-"מה זה איימילים?"
אז אמרתי:"דברים אינטרנטיים שאתה שולח לאנשים"
-"אה. ואתה שולח אחד כזה עכשיו?"
ואני עונה:"כן"
-"ומה זה אינטרנט?"
ידעתי שהוא לא בדיוק יבין אז אמרתי בקצרה:"משהו שאתה לא יכול לגעת בו, הוא אינו מוחשי. הדברים שאנחנו רוצים נמצאים שם.
כל הפנטזיות שלנו שלא שייכות לעולם שלנו נמצאות שם. הבנת למה אני מתכוון?"
-"כן."
והמשיך:"אני חי באחד כזה"
אז הייתי מופתע ושאלתי:"למה אתה מתכוון?"
והוא ענה:" אמא שלי חוזרת עובדת כל היום וחוזרת מאוחר בלילה אז אני לא רואה אותה. כל יום אני שומר על אחי הקטן והוא כל הזמן בוכה כי הוא רעב אז אני מביא לו מים כדי שיחשוב שזה אוכל. אחותי הגדולה כל הזמן יוצאת מהבית וכדי לעבוד בתור משהו שלא מתאים לגיל שלי, אפילו שאני לא באמת מבין למה היא מתכוונת. ואבא שלי בכלא ממזמן. אז אני כל הזמן מדמיין שאנחנו כולנו ביחד משפחה אחת בבית, צוחקים כל הזמן ויש לנו הרבה אוכל."
סגרתי במהרה את המחשב כדי שהדמעות שבעייני לא יפלו על המקלדת.
הוא סיים לאכול, קם ואמר:"תודה לך"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
