"I said I wanna try it all without regrets"

עברתי אונס בקיץ.

המטפלת שלי יצאה לחופשת לידה ואני קצת קורסת בלעדיה.

אחות של הבן זוג שלי מזה 3 וחצי שנים נפטרה בקיץ אחרי 8 שנים של מלחמה בסרטן.

אני והבן זוג שלי נפרדנו בקיץ ל3 שבועות שבהם עברתי אונס ואחותו נפטרה ובין כל החרא הייתה איזה פוסטמה שחשבה שזה הזמן הנכון להתחיל איתו.

אני רוצה לצעוק, הוא רוצה לצעוק ובסופו של דבר אנחנו בעיקר שותקים... כי מי יכול להכיל את השני כרגע?

וגם כשיש רגע של אור ואנחנו פתאום קצת בסדר וחוזרים למסלול יש טריגרים בכל פינה...

ואני קצת נוברת בדברים הקטנים, כי אם אני אתפנה לגדולים אני מפחדת שאני לא אמצא את הכוחות להתמודד.