שלום לכולם,הסברים אחר כך,ועכשיו..לפרק.
_
"אני לא מאמינה !!!!!" צרחה טלי וקמה לקראת הבן שלה "בוא הנה.." היא חיבקה אותו חיבוק חם ואוהב "אני גאה בך,בן." קרץ לו גיא.
"ואני אשקיע,אני מבטיח לכם !" הוא אמר בגאווה.
_
פרק 11 :
"חמוד שלי,אני כל כך גאה בך." המשיכה טלי לחבק את בנה בגאווה.
"רגע,אז אתה עובר לבית הספר שלי ?" עיקם אלכס את פרצופו.
"כן,ככה הוא ישגיח עליך.." ענה גיא במקום שון.
אלכס נאנח וחזר לחדרו.
ההורים של שון היו כ'כ גאים בו,וגם שון היה גאה בעצמו.
בבוקר שון ואלכס יצאו יחדיו לבית הספר ועל פניהם חיוך.
"בוקר טוב..." נכנס אלכס באיחור לכיתה.
"אפשר להבין למה איחור כזה אדוני ?" שילבה המורה את ידיה בזמן שכל התלמידים בכיתה מביטים באלכס.
"מצטער." הוא אמר וסגר את הדלת אחריו.
"זאת פעם האחרונה שאתה מאחר לי,הבנת ? אחרת תשאר שעה בסוף יום לימודים." סימנה המורה איחור לאלכס ביומנה.
"בסדר,אפשר להכנס ?" שאל אלכס והמורה הסכימה.
"איפה אני אשב ?" שאל אלכס והתקרב לשולחן הריק בסוף.
"בדיוק כאן." אמרה המורה.
הדלת נפתחה ואנה שפר נעמדה שם.
"נו מה קורה עם האיחורים האלו על הבוקר ?!? נמאס לי ! אלכס ואנה שניכם נשארים שעה אחרי סוף הלימודים.כל פעם אותו הסיפור."
צרחה המורה ופנתה אל אנה "למה איחרת ?"
"האמ..." גמגמה אנה,היא הייתה המומה מהתגובה של המורה שלה,להשאר עם אלכס אחרי הלימודים ? זה מה שחסר לה עכשיו.
"טוב תשבי." אמרה המורה שהבינה שלאנה אין סיבה.
"איפה אני אשב ?" לחשה אנה.
"בסוף,זה המקום היחיד הפנוי,את לא שמה לב ?" שאלה המורה את אנה,היא הייתה כ'כ עצבנית,האיחורים האלו הוציאו אותה מדעתה.
"אוקי.." מלמלה אנה והתקדמה לשולחן בסוף שלצערה תצטרך לחלוק עם אלכס.
"שלום." מלמל אלכס ואנה לא ענתה.
אלכז הזיז את ילקוטו מהכיסא כדי שאנה תוכל לשבת והיא התיישבה.
"שלום." חזר אלכס על עצמו.
"שקט שם !" צרחה המורה על שניהם.
"לא דברתי." שילבה אנה את ידייה והניחה את ראשה על השולחן,המחשבות לא הניחו לה.
"שייס,מספיק עם הדיבורים האלו כבר,בבקשה קחי את הדברים שלך ובואי שבי ליידי !" ציוותה המורה על שייס שתכף ומייד שתקה.
"אבל..אבל.." היא מלמלה.
"בלי אבל ! שבי ליידי." חזרה המורה על עצמה.
"אנה,למה את לא מדברת איתי ?" לחש אלכס אל אוזניה של אנה והניח את התיק על השולחן בכדי שהמורה לא תראה שהם מדברים.
"אנחנו בשיעור." ענתה לו אנה וראשה עדיין היה על השולחן.
"אבל בכלל,אני לא מבין." הוא מלמל "למה את לא מדברת איתי ?" הוא שאל שוב.
"אני מדברת איתך,אתה לא רואה ?" שיחקה אנה את עצמה.
"לא,אני לא רואה,אם לא הייתי פונה אלייך,את לא היית מעיזה לפנות אליי." הוא קבע.
"זה לא נכון." היא שיקרה.
"בטח שכן..מה זה בגלל הנשיקה ?" חקר אלכס ואנה סובבה את ראשה לכיוון הנגדי.
"נו אנה תעני !" הוא הרים את קולו.
"אנה תפסיקי לדבר." אמרה המורה ופנתה אל הלוח.
"לעזאזל,תפסיק לדבר איתי כבר,היא מאשימה אותי כל רגע !" הרימה אנה את ראשה בכעס.
"אוקי אוקיי." נאנח אלכס.
שון הגיע לכיתתו בשעה השניה,הוא בילה שעה שלמה אצל המנהלת.
"בוקר טוב,מי אתה ?" שאל המחנך של כיתה יא' ארבע.
"אני שון,התלמיד החדש." אמר שון ונכנס לכיתה.
"למה הגעת עכשיו ?" שאל המחנך שעונה לשם רון קייס.
"האמ..הייתי אצל זינה המנהלת." מלמל שון והתקדם לעבר המורה.
"בוא תצטרף אלינו,תכף המורה למתמטיקה תגיעה." אמר רון ונעלם מין הכיתה הרועשת.
"אתה שון ? נעים מאוד אני ליסה.." פנתה אל שון נערה עם שיער בלונדיני ארוך ובקצוות קצת חום,עיניים כחולות ופוני לצד שמאל,היא נראתה יפיפייה אמיתית,גובה קצת.
"שלום.." מלמל שון,הוא נדהם מהיופי של הילדה שפנתה אליו.
"הכל בסדר ?" שאלה ליסה והתיישבה לצידו בשולחן "אפשר נכון ?" היא שאלה.
"בטח..בטח.." הוא הנהן בראשו.
"אז,מה..איך בבית הספר הזה ?" שאל שון ושילב את ידיו.
"שנה שנייה שלי כאן,בסדר כזה...המורים בסדר,רק צריך לדעת להתנהג איתם,רובם קשוחים.." היא אמרה בחיוך.
היא נראה ילדה נורא יפה,גם מבפנים,לא סנובית בכלל..
"האהא..הבנתי.." החוויר שון.
"אז..." אמרו שניהם יחד והמורה למתמטיקה נכנסה לכיתה.
"בוקר טוב תלמידים ..." היא אמרה ונעמדה לייד שולחנה.
כל התלמידים עמדו,ושון המשיך לשבת.
"תקום !" קראה ליסה "אלא אם כן אתה רוצה לחטוף מכתב." היא צחקה.
"למה קמים ?" הוא קם ולחש לאוזניה.
"אני בעצמי לא יודעת,אבל זה משהו שקשור לכבוד." ענתה לו ליסה.
"שבו בבקשה." פקדה עליהם המורה וכך נהיה.
לאחר כמה דקות השיעור התחיל.
לילי מצאה את עצמה מתרוצצת בחנויות כבר מאחת עשרה בבוקר.
"שלום,אתם מחפשים עובדים אולי ?" היא פנתה אל בעל החנות שעמד מאחורי הדלפק.
"האמת שכן..את יכולה לתרום את עצמך כאן ?" הוא ענה והניח את העיתון על השולחן.
"שמי עדי צוקר." הוא הושיט את ידו ללחיצה ולילי לחצה את ידו.
"אני לילי שפר,במה אעסוק ?" היא שאלה את עדי והתיישבה על הכיסא שהיה לצידה.
"תהיי מוכרת כאן,תקפלי את הבגדים,תזמיני סחורה חדשה...אני כמעט לא אהיה כאן כי אני טס עוד יומיים,לכן זה דחוף לי." הוא ענה לה והוציא דף.
"בבקשה..רק תחתמי לי כאן,תשאירי לי את מספר הפלאפון שלך,ואת יכולה לעבוד כבר מעכשיו." הוא הושיט לה את הדף ולילי הוציאה עט מהתיק שלה.
"אין בעיה,עכשיו..קצת לא נעים לי..אבל כמה אני אקבל לשעה ?" היא שילבה את ידייה.
"אז ככה,את תתחילי מעשרים ואחת לשעה,ואם אני אראה שהולך לך טוב,אין לי בעיה להעלות לך את זה." ענה לה עדי וקם מהכיסא.
."בואי שבי כאן..תציעי את עצמך לעזרה כשנכנסים אנשים,ואל תשכחי לחלק מחמאות.." הוא קרץ לה ופינה ללילי את מקומו.
"אני עוד מעט אחזור." אמר עדי ונעלם מין החנות.
לילי כ'כ התרגשה,סוף סוף היא מצאה עבודה,משכורת נוחה..לאט לאט הכל יחזור לקדמותו.
בסוף יום,אנה ואלכס בילו את השעה בספרייה,הרוב הייתה שתיקה,אלכס ניסה בכל
פעם לפתח שיחה,אך זה לא הלך לא במיוחד,אנה הייתה קרה אליו.
"בבקשה תעני לי,אני רק רוצה לדעת אם זה בקשר לנשיקה שלנו.." ביקש אלכס והביט בעינייה של אנה.
"לא,זה לא קשור,זאת אומרת כן..אני חושבת שאנחנו רצים מהר מדיי..זאת אומרת,
אנחנו כמעט ולא מכירים,וכבר אנחנו מחליטים להיות יחד,זה לא הולך ככה.." היא ענתה לו סוף סוף תשובה מספקת.
"את צודקת..אני מצטער שלחצתי עליך,אבל זה ממש לא היה בכוונה.." התנצל אלכס.
"זה בסדר..." היא חייכה לבסוף.
"אז הכל בסדר בנינו ?" החזיר לה אלכס חיוך.
"בהחלט.." היא קבעה וחיבקה אותו.
"רוצה שאני אבוא אלייך היום ? נעשה שיעורים באנגלית ?" הציע אלכס את עצמו.
"לא..לא ממש..פשוט,אתה לא יכול לבוא אליי." הורידה אנה את ראשה.
"מה קרה ? למה לא ? תדברי איתי." הוא ביקש.
"עיכלו לי את הבית.." זלגה לאנה דמעה קטנה.
_
אני כ'כ מצטערת על איחור הענקי הזה,פשוט...התקופה הזו עמוסה לי..
חודשיים ברצף לימודים,אני לא מספיקה לנשום,
וכמעט אין לי זמן לבלוג,אבל בכל זאת,אני ממש לא אאכזב אתכם..אני כ'כ שמחה שחיכתם..
תודה רבה3>
הזוכה במצבע של העוגות היא : chupacabra
עוד מבצע חמוד :
1.
2.
3.
4.
5.
6.
הכל תפווס !
הזוכה ילונקק בפונט :24
שהיה לכולם יום מקסים (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
