לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלוג סיפורי טוקיו הוטל


בבקשה,אלה תשאיר אותי לבד

Avatarכינוי:  תמר-סיפורי טוקיו הוטל

בת: 30

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2008

פרק 3:


פרק 3

תיהנו :]

 

 

בפרק הקודם:

 

ביל טום וג'ולי נכנסו למטבח

ג'ולי נעמדה ליד ביל שפתח את הפריזר [או מקפיא איך שלא תרצו לקרוא לזה]

"ג'ולי תיזהרי!!" צעק טום

 

פרק 3:

טום קפץ מעל ג'ולי מגן עליה מכל הדברים שנופלים עליהם מהמקרר

טום התרומם בעטיות מנסה לעכל את הכאב

"אחחחחחחח!" אמר טום מעקם את גבו אחורה

"אתה בסדר" אמר ביל נושך את שפתיו

"אני חושב שכן" אמר  והתכופף להרים את אחד מהדברים שנפלו עליו

הוא הסתכל ואמר "תגיד בילי ממתי יש לנו עוף במקרר " "אממ.. אני באמת לא יודע"

אמר ביל וקיבץ את פניו

טום הוריד את מבטו אל ג'ולי שמחבקת אותו חזק חזק

"תודה שהצלת אותי  מהעוף הזה" אמרה ג'ולי וחייכה

טום הוציא את הגלידה ו3 כערות  ושם בכל אחת מהם גלידה

והגיש לכולם

ג'ולי לקחה את הכפית ואכלה את הגלידה מהר מהר לפני שהיא תימס

ביל וטום  הסתכלו על ג'ולי מגחכים

ג'ולי הרימה את מבטה אליהם והסתכלה עליהם במבט שואל "מה?"

אמרה ודחפה עוד גלידה לפיה, אך ביל וטום רק הנידו את ראשם  מצד לצד וחזרו אל הגלידה שלהם

פתאום צלצל הטלפון של ביל, ביל לחץ על הכפתור הירוק

"הלו" אמר ביל "ביל זה דיוויד" "או היי דיוויד" אמר ביל וחיוך קטן על פניו

"רק רציתי להגיד לכם שעוד שעתיים יש לכם חזרה , ו....אה כן יש לכם עוד יומיים הופעה במגדבורג"

אמר דיוויד "אממ אוקי, אני יגיד לטום" אמר וניתק את הטלפון

טום הרים את  ראשו והסתכל על ביל "מי זה היה ?" שאל אם פה מלא בגלידה

"אוקי 1. את תדבר בפה מלא" התבדח ביל אבל לא כל כך  הלך לו

"2. זה היה דיוויד והוא אמר שעוד שעתיים יש לנו חזרה ועוד יומיים הופעה במגדבורג"

סיים ביל את דבריו

"טוב ג'ולי" ביל הביט בילדה הקטנה

"עוד מעט ההורים שלך צריכים לבוא לקחת אותך" ג'ולי הביטה בביל במבט עצוב והנהנה בחיוב

-כעבור שעתיים

ג'ולי כבר נסעה הבית  וביל וטום היו בדרך לחזרה

הם הגיעו לסטודיו ויצאו מהמכונית

הם נכנסו וראו את דיוויד מחייך אליהם "סוף סוף לא אחרתם בשעה" אמר

וגיאורג וגוסטב התחילו לצחוק

"מצחיק" אמר ביל "נו בואו נתחיל לנגן כבר"

הם התחילו לנגן , הם סיימו את החזרה והלכו הבית

טום היה גמור מעייפות והלך למיטה, הוא נרדם בשנייה וככה גם ביל

בבוקר-

טום התמתח במיטתו הוא לא הרגיש טוב הוא הרגיש מוזר הוא הרגיש שמשהו הולך לקרות

אבל הוא לא ידע מה

אההההההה!!! נשמעה צרחה מחדרו של ביל

טום החסיר פעימה

 

 

 

 

 טוב אני יודעת שזה לא מתפתח לשום מקום

אבל בפרק 4 כבר מתחיל להיות משהו

בבקשה תגיבו לי

פליסס

נכתב על ידי תמר-סיפורי טוקיו הוטל , 23/8/2008 09:19  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,445
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתמר-סיפורי טוקיו הוטל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תמר-סיפורי טוקיו הוטל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)