מחשבות על בור ללא תחתית
נגיעות של קצת. |
| 4/2009
לכתוב בלוג
יושבת מול חלון האינטרנט,במחשב הלפטופ המקרטע, וחושבת.
מה זה לכתוב בלוג?
אנונימי. שאף אחד לא יודע עליו, אבל בעצם כולם יודעים על קיומו.
לעבור תהליכים במחשבה מהפחד שאמא או אחות או החבר הכי טוב יראו מה כתבתי ושבכלל כתבתי, למצב שלא באמת אכפת מי קורא, ואפילו שידברו איתי על זה ביומיום.
אני נמצאת בערך באמצע. כל השנים שיש לי בלוג, במודע רק 2-3 חברות שהכרתי לפני הבלוג קוראות בו, ובמודע נסתר(יש דבר כזה?) עוד כמה אנשים שאני מכירה קוראים ויודעים או לא יודעים שאני יודעת.
החששות או הפחדים האלה שידעו, ויקראו, ויחפרו וינברו פה, או שם, או בכלל.
זה עדיין קיים אצלי, אבל אני לאט לאט מרפה.
עם החבר, אז כבר לא חבר.
נגמר, ונגמר טוב. בערך. אני מקווה.
עכשיו ממשיכים הלאה כמו שצריך, בלי יותר מדי דאגות.
היום הודיעו לי שהתקבלתי למסלולים הירוקים. זה ממש ממש מגניב!
אני מתרגשת
וגם הסתפרתי.
עכשיו השיער שלי הוא חצי אורך.
את חג הפסח חוגגים בבית. לא בדירה בדימונה.
מחר אני חוזרת הביתה. כרגע אני בדימונה.
זהו. נגמרה המוזה.
אני אחזור לפה יום אחר כבר, או יותר מאוחר היום, כמ ושקורה לי לפעמים כשיוצא לי כמה פוסטים ביום..
חג שמח!!
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
אבולה