מחשבות על בור ללא תחתית

התחושה הזו שאני יודעת שאני צריכה לישון.

אני יודעת שאני צריכה לצאת מהבית עוד 6 שעות בדיוק, אבל בכל זאת אני יושבת מול המחשב ומחכה למשהו מעניין שיקרה.

ויודעת ששום דבר מעניין לא עומד לקרות.

אף אחד לא הולך להתחבר פתאום, שום פוסט חדש ומעניין לא יתפרסם עכשיו,

וש-לישון כנראה יהיה הדבר הכי מעניין שאני יכולה לעשות ברגע זה.

יושבת מול המסך עם עייפות כבדה, וידיעה כמעט שלמה שאני לא הולכת להתעורר מיד עם השעון המעורר שכיוונתי לי.

ונשאלת השאלה- למה אני עושה את זה לעצמי?

עכשיו אני אפסיק, אלך לישון, ואמשיך לעשות את התפקיד שלי בעולם הזה.

שהוא כרגע לישון.