מחשבות על בור ללא תחתית

עוד 4 דקות יוצא האוטובוס שלי לעבודה. עוד בערך 15 דקות הוא אמור להיות בתחנה ליד הבית שלי.

ואני?

אני יושבת כאן ומקלידה, בבגדים שישנתי בהם + חזייה.

העבודה הזו מוציאה ממני הרבה כוחות, אבל לאו דווקא בקטע רע.

היא מוציאה ממני כוחות שלא זכרתי שקיימים בי. עושה לי טוב ועושה לי רע.

בחודש הראשון העין לא הפסיקה לקפוץ מלחץ, ועכשיו.. עכשיו אני בטוחה בעצמי.

מסתדרת ויודעת מה לעשות. גם אם דברים רעים קורים, הם קורים כי זה מה שיש בעבודה הזו.

אני מתפקדת כמו שצריך, ומרגישה את זה גם בפידבקים שאני מקבלת.

עכשיו אני באמת חייבת להתלבש ולהתכונן לצאת לעבוד.

רק רציתי להוציא מהמערכת קצת.

ולא בקטע רע, רק כי אני אוהבת את השיר, ומזמן לא שמעתי אותו..