מחשבות על בור ללא תחתית

איך מתחילים לכתוב אחרי תקופה כל כך ארוכה שלא כתבתי באמת?

היה את הדחף, אבל לא את המוזה המתאימה, לא את הזמן המאים, ולא את המקום המתאים.

כל מיני דברים חדשים קרו בתקופה האחרונה.

אנשים חדשים, מקומות חדשים, אירועים חדשים, חדשות חדשות ומשמחות. ובמקביל גם אנשים ישנים ומקומות ישנים והכל כל כך שונה ומשונה וגורם לתחושות טובות.

שעות הופכות לימים, ימים הופכים לשבועות, שבועות הופכים לחודשים.

הזמן מתקדם, ואני לפעמים נשארת בתחושה של חוסר התקדמות במקביל אליו.

ולפעמים אני מרגישה שאני מתקדמת יותר מהר מהזמן הזה.

בעבודה אני מתקדמת בצורה טובה. ככל שהזמן עובר תחושות שם רק משתפרות.

נרשמתי ללימודים שמתחילים באוקטובר.

ויכול להיות שאני אוכל להציל נפש בישראל, בעקבות היכנסותי למאגר מח העצם אי שם בשנת 2008.

כלום עוד לא בטוח ולא סגור. אבל יש זנבות של תקווה, זנבות של התחלות.

זנבות בכל מקום!

בינתיים אני ממשיכה לעבוד, לפגוש חברים שלא פגשתי זמן רב, לשנות את התפישה שלי לגבי דברים. לאט לאט אבל יכול להיות שזה בטוח..