מחשבות על בור ללא תחתית

ישבתי אתמול ורציתי לכתוב פוסט. לפתוח את מה שסוער לי מבפנים.

כתבתי שורה אחת, פתחתי טאב חדש והמשכתי שוטטות סתמית ברשת.

ברחתי.

אני בורחת

מהכל ומכולם.

לא שמים לב, ומי שכן שם לב לא מבין למה. ואני מספקת תירוצי סרק שמתקבלים אצל האחרים כי הם לא יודעים להתמודד איתי.

אני ישנה ועובדת.

אתמול הרגיש לילה פורה וירטואלית כי התכתבתי עם מספר רב של בחורים חברים(במידה, רובם) שהעסיקו אותי ועזרו לי להתעלם יפה מהסערות.

גם היום אני לא אכתוב מה מתחולל בפנים.

אולי כי אני עוד לא יודעת להוציא את זה בלי לקרוס.

בא לי לעשות קצת כיף.

לבלות ולהנות ולא לחשוב יותר מדי.

ועכשיו יש לי גם הוצאה לא מתוכננת בעליל בגלל שנשבר.

איך הכסף הולך ככה בלי שציפיתי..