מחשבות על בור ללא תחתית

היום

היא כבר לא בת 23.

היא לא תהיה גם בת 24, או אפילו 25.

היא הבן אדם הכי טוב שהכרתי בכל חיי.

בחורה נפלאה, יפה כל כך.

רק להיות לידה גרם לאנשים רוגע.

להסתכל עליה העלה חיוך.

נעם של היום היא כבר לא כמו נעם של פעם.

היום היא שוכבת במקום אחד, עם פרחים מעליה, ואמא שבוכה.

אבא שבוכה, אחים שבוכים וחברים שבוכים.

בלוייה שלה אפילו אנשים שהיא לא הכירה, חיילים מהמסדר, בכו.

תמיד היה לה חם.

בחורף, בקיץ.

היה לה חם והיא נהפכה לאדומה מהר.

אני מתגעגעת אליה כל כך.

יום הולדת שמח, רק כי נולדת והיית את.