מחשבות על בור ללא תחתית

כל הדרך לדירה הייתה לי תחושה משונה.

זה לא היה רעב, וזו לא הייתה בחילה.

לא היה לי חם מדי וממש לא היה לי קר.

לקח לי קצת זמן להבין מה זה היה אבל הבנתי שזו התרגשות.

פרפרים בבטן, גחלים של חרמנות, דופק של געגוע

אני נפגשת עם הסייר ביום רביעי. וחיכיתי הרבה זמן למפגש הזה!

[וזה לא שלא נפגשנו לפני.. פשוט עבר כל כך הרבה זמן שלא נפגשנו, ולאורך כל הזמן הזה הגחלת הייתה]

וזהו.

אין לי עוד מה לספר.

האוניברסיטה שלחה לי דרישה לתשלום חוב לא ברור שקשור להפסקת לימודים שלי.

מחר(היום) אני אנסה להבין מה לכל הרוחות הם רוצים ממני חוץ מאת הכסף שאין לי..