מחשבות על בור ללא תחתית

מורידה את בהירות מסך המחשב ממקסימון- לכמעט מינימום.

בכל זאת, למרות שהחדר שלי הכי מואר בדירה-היחידי שיש בו שמש מהחלון מהבוקר עד הצהריים, אני עם תריס סגור כמעט עד הסוף. שהאור והרעש והיונים שגרות על המזגן לא יפריעו לי.

אתמול בערב יצאתי עם חברה ואחותה, שגם היא חברה. שתינו בירה, אכלו מזון של פאבים שהיה ממש לא מוצלח, ונהננו בצורה שמזמן לא נהננו בה.

באמצע הבילוי בעל הדירה צלצל ושאל אם הז בסדר להגיע ב7 וחצי בבוקר, הוא רצה להראות משהו לאיש מקצוע.

הסכמתי. 

התעוררתי היום קצת לפני השעון המעורר שקבעתי ל7 ורבע.

לא הצלחתי להרדם כל הלילה. אחרי 3 עוד הייתי ערה. לא רציתי להסתכל על השעון כדי לא לדעת כמה זמן נותר לי לישון.

הם הגיעו אחרי 7 וחצי, אבל אני סולחת להם.

הסתכלו על התקרות, דיברו על צבע, דיברו על כסף, דיברו ודיברו והלכו.

תכף אני אנסה לחזור לישון. זה לא שיש לי מה לעשות היום, אני אחזור לישון.

אתמול תרמתי דם!

אני יודעת שמה שעשיתי לא בסדר, אבל עשיתי את זה בכל מקרה.

כשהמתרימה שאלה אם אכלת ושתיתי היום אמרתי שכן, למרות שהתעוררתי לפני בערך חצי שעה וכל אותה חצי שעה חשבתי על הירקות הטריים שאני אקנה בשביל הסלט הטעים אני אכין, כי נורא התחשק לי סלט.

בזמן התרומה היא הביאה לי סה"כ 4 כוסות מים לשתות.

בכללי התרומה הייתה מהירה מבד"כ, אפילו שלא שתיתי באמת בבוקר.

העיקר שהרגשתי טוב.

סביבות 5 בצהריים כבר היה סיפור אחר.

היו לי שקים שחורים סביב העיניים והרגשתי כל כך רע.

נכנסתי למיטה והתעוררתי ב7 וחצי.

היו רגעים ששקלתי להמשיך לישון עד הבוקר, אבל הבטחתי להן שאני אבוא. ואני כל כך טובה בלהבריז, שאני פשוט לא רוצה להבריז.

כיף לי איתן, ואפילו שאני לא מרגישה טוב, הן עוזרות לי להרגיש טוב!

לגבי הפוסט הקודם-

קבעתי עם אחי הקטן שיבוא לפגוש אותי בת"א, לפני שאני נפגשת עם בעל הדירה החדש(ה), ושהוא יישב איתנו ואז נמשיך ליום כיף.

זו הייתה החלטה מוצלחת, כי באמת היה יום כיף!

יופ חיובי וטעים וכיף.

מזמן לא היה לי יום כיף. ואיתו כיף לי.

אני לא מרגישה איתו מחוייבת לעשות דברים וללכת למקומות כמו שאנ ימרגישה עם אחיי הגדולים.

יכול להיות שהוא מרגיש ככה איתי, אבל כשזה רק אני והוא אני משתפת אותו בהחלטות לאן הלאה.

ואז לשנינו כיף.

חזרתי לבית ההורים, ואז היה פחות כיף. כי אמא מעצבנת לאחרונה.

לאחרונה זה בכל השנה האחרונה.

כמובן שהיו רגעים שהתחרטתי שחזרתי הביתה ולא לדירה בבאר שבע, אבל נזכרתי שכשאמרתי לאחי הקטן שאני מגיעה הביתה לסופ"ש, אבא היה ממש שמח. אז אם אבא שמח, אני שמחה.

אגב, הסלט שהכנתי אתמול, לא יצא מוצלח כמו שתכננתי, בעיקר כי המקרר הקפיא לי את הגזר, ולא היו לי כל הירקות שרציתי. ועדיין יש לי קערה עם סלט על השולחן בחדר. מחכה לישועה.

עכשיו אני אחזור לישון.