מחשבות על בור ללא תחתית

מישהו שמשוטט בארכיון שלי הגיע למאי, 2006.

אז הלכתי לשם גם.

עברתי כמה פוסטים, קראתי על עצמי של גיל 16.

די דומה להיום, אבל שונה. מצחיק שגם אז הייתי מצוננת :)

הגעתי לפוסט הזה, ותוך כדי קריאה מה שעבר לי בראש זה "יו אני ממש זוכרת שכתבתי את זה." זוכרת את התחושה, את הריחוף, ואת החוסר תחושה.

אני זוכרת את קלות הראש שהייתה לי, ויודעת שזו ההשפעה של הריטלין שיוצאת לי מהמערכת.

העוגה יצאה טעימה, אבל את הבסיס המקורי שהגיע עם המתכון- פחות אהבתי.

יכול להיות שזה בגלל שאולי אפיתי אותה קצת יותר מדי, אבל עדיין, לא היה מוצלח לטעמי.

הכיסא שלי חורק.

אני חייבת לעשות עם זה משהו.