מחשבות על בור ללא תחתית

אמא ואבא נסעו לכל היום ולא השאירו אוכל בבית בכלל בכלל.

אני רעבה רצח ורוצה לאכול ובקושי יש לי כסף כי אחי הקטן גנב לי 50 שקל והוא לא מוכן להודות בזה ואני רעבה.

הייתי אתמול בתל אביב, חזרתי היום ב7 וחצי בבוקר הביתה.

זו הייתה נסיעה ספונטנית לחלוטין. רק שאלתי את אמא לפני.

בתל אביב רבתי עם חברים שלי שהייתי איתם.

והלכתי מהם.  אני הלכתי לכיוון הטיילת.

הגעתי לאבנים של הטיילת, איפה שאין עדיין את החופי רחצה, לפני.

ישבתי שם.

2 אנשים התחילו איתי שם, על הטיילת, איפה שישבתי.

הראשון  היה בנאדם מאוד נחמד שהיה עם חבר שלו והאופנוע.

"אני וחבר שלי ראינו שאת יושבת פה לבד בחושך, רצינו לראות שלא קרה לך שום דבר"

השני היה בנאדם דרוזי כנראה, מכוער שלא עזב אותי והציק לי.

"מה ילדה יפה כמוך עושה ב3 בלילה לבד ככה?"

אח"כ גיליתי שעוד 2 חברות מאוד טובות שלי בתל אביב גם, בטיילת.

אז התקשרתי והלכתי אליהן.

עוד 3 או 4 אנשים התחילו איתי, לא היה לי כוח כל כך אליהם.

"את מוכרת לי!"

"יש לך חבר? צריך להיות לך, את חמודה מספיק בשביל חבר"

"ראיתי אותך ונראית לי חמודה, איכפת לך לשבת איתי ולדבר קצת?"

אעעעע בעעעע

אנשים כאלה מפגרים.

אני רעבה ומעוצבנת קלות.

מחר אני אצל רומן^^.

[למרות שזה היה אמור להיות היום... אבל אמא הרסה לי את זה עם הנסיעה המסריחה שלה.

ולא השאירה לי אוכל בכלל.

אני רעבה...

אני בסוף אוכל לי מלפפון לכל היום, או עד שאמא תחזור...