מחשבות על בור ללא תחתית

מתעצבנת מכל שטות.

נפגעת בקלות.

רגישה מדי.

טיפשה מדי.

חוצפנית מדי.

תמימה, למרות הכל.

אוגרת כעסים.

בכיינית.

רכושנית.

מעצבנת מדי.

מאכזבת הורים.

אסור לסמוך עליי.

טיפשה.

פשוט טיפשה.

שטותניקית.

אוהבת לשתות אלכוהול.

אתמול יצאתי עם רותם מורן משה ועוד כמה אנשים..לא הרבה.

בסופו של דבר אני רותם ומשה נשארנו.

משה הביא מצלמה, צילמנו את עצמנו המון פעמים.

אח"כ הלכנו לפארק.משה הלך הביתה.אני ורותם נשארנו.

אני ורותם הלכנו לגן שעשועים שבסוף הרחוב שלי.

דיברנו שם עוד קצת.

או יותר נכון קצת הרבה.

אני עכשיו הבנאדם היחיד שיודע בדיוק מה קרה לרותם.

היא סיפרה לי, סוף סוף היא הוציאה הכל.

אני באמת אוהבת אותה, ומאוד מעריכה אותה.

מאוד מאוד.

אני עכשיו בדיכאון.

התחיל אתמול, אחרי שחזרתי מהים, הבילוי כמעט הכי נורא שהיה לי בימים האחרונים.

אני בכיתי אתמול, מול רותם, אבל ממש קצת.

אמרתי לה שזה בגלל העייפות.

אבל בכיתי מעומס רגשות.

יותר מדי חלומות יש לי.

אני חלמתי שאני נכנסת לפיצוציה שמוכרת 2 סמירנוף אייס ב15 ₪, באה למקרר לקחת 2 ופתאום רואה שנגמר הסמירנוף אייס שם.

אני הולכת להיות אלכוהוליסטית במוסד סגור לחולי נפש כשאני אגדל.

או ברמנית.

אחד מהשניים.

יאללה, כשאני אגדל, אני אפתח פאב, " או נשהו כזה, אתם תבואו לשם ותקבלו משקאות כמעט חינם!