מחשבות על בור ללא תחתית נגיעות של קצת. |
| 1/2008
11 # שוב פעם התחלה של רע הנפש שלי נחלשת. מתחיל להיות לי רע. הדכדוך נכנס פנימה. אני מרגישה כאילו שאני לא רואה את הסמן כשאני כותבת, שאני לא יודעת בדיוק איפה אני. כמעט אובדת עצות. וכרגע, הסמן באמת נעלם, ואני לא רואה היכן אני נמצאת בשורה. האם סימנתי רווח או שעדיין לא? אמנם כן, אני מודעת (בדרך כלל) למה שאני עושה על המקלדת, אבל זה רק על המקלדת.
המוזיקה הזאת, למרות שהיא לא כזאת דיכאונית, פגשתי אותה בתקופה מאוד מוזרה שלי. מאוד מאוד. וגם אם תקופה זו הייתה ארוכה כמו חיים של עש. אולי כפליים. Stars קוראים להם. (Set Yourself On Fire)
כל היום מלווה בבחילות, הבטן התחתונה שלי כואבת בימים האחרונים כמו גיהנום. אני כבר לא יודעת מה נסגר איתי. את הבגרות בהיסטוריה א' עשיתי יום רביעי, והלך לי דיי טוב. יום שני יש בגרות במתמטיקה. ולא יילך לי טוב בכלל. מזל שיש מועד קיץ.
מחר אני הולכת עם אמא לקנות מעיל. או לפחות לחפש. אני מקווה שנמצא את המעיל שהיה לי בחלום הלילה. או דומה לו. ואני מקווה שלא כמו בחלום, הוא יעלה עליי.
הבחילה חוזרת אליי. אני אלך לישון, כדי שמחר אני אתעורר בבוקר ואולי אולי אני אנסה ללמוד קצת מתמטיקה. לתרגל משהו לפחות.
אולי הכל יסתדר בסוף?
| |
|