מחשבות על בור ללא תחתית נגיעות של קצת. |
| 4/2008
תסלחו לי, אבל עוד מספר ימים אני בורחת לפרטי. סיבות שלי. מוזמנים לבקש כניסה, אני בטח אאשר לכם.
אבל אל תשאלו למה.
אני מתחילה לחזור לעצמי. אני מגלה את זה כשאני מתחילה לדבר ולדבר ולדבר ולדבר, כמו פעם, שלא היה לי שום דבר שמציק בראש. אני מדברת על שטויות חופשי, עם אמא, עם אחותי, עם כולם. לא עוצרת את עצמי עוד. לדבר ולדבר ולדבר = לחפור ולחפור ולחפור:) ואני נהנת כשאני עושה את זה.
אני גם מתחילה לשיר שוב עם מה שמתנגן לי באוזן. אמנם לא ליד אנשים אבל לעצמי. וזו כבר התקדמות.
גם האיזון הפיזי שלי חוזר לעצמו. לא רק מנטאליות. שיהיה יחד, שהכל יחזור יחד כמו שצריך. שאני ארגיש שלמה שוב.
לשתות בלי לחלום, לשתות בלי לדעת. לשתות בלי זפיבון, לשתות בלי לגעת. לשתות עד שנגמרת השפיות, ומתחילה ההזיה. מעל 4 חודשים לא שתיתי ככה. וכנראה שיהיו עוד 4 חודשים עד אז:\
| |
|